במערכת הביטחון סבורים כי העובדה שהמערב מוותר לאיראן על "התיקים הפתוחים" בסבא"א היא הוכחה לאוזלת היד של הנושאים ונותנים מול איראן. "ההסכם יאפשר לאיראן נקודת יציאה ראשונה מההסכם בעוד שנתיים וחצי. כל מה שההסכם משיג כרגע הוא אורכה של שנתיים וחצי עד למועד שבו איראן תוכל לחדש את דהירתה לגרעין, הפעם בחסות בינלאומית. זהו הסכם אסוני שיגרום נזק רב לא רק לישראל, אלא לאזור כולו", מסר אתמול ל"מעריב" גורם ביטחוני בכיר.
ישראל אינה יכולה להשפיע על ההחלטה האמריקאית ללכת להסכם בכל מחיר, כפי שלא הצליחה להשפיע על החלטת ממשלו של ברק אובמה לחתום על ההסכם בשנת 2015, אך היא יכולה לפחות להזהיר את העולם מפני החתימה. ההערכה היא כי בימים הקרובים יהיו בישראל כאלה שידברו באופן פומבי ותקיף נגד ההסכם, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי והביטחוני. בזמנו נמתחה על ראש המוסד ברנע ביקורת לאחר הנאום שנשא, שבו הבטיח והתחייב אישית שישראל והמוסד יעשו הכל כדי למנוע יכולת גרעינית מאיראן. לא מן הנמנע שברנע עצמו ישמיע את דברו שוב בקרוב.
ההערכה הפסימית כעת במערכת הביטחון היא שההסכם צפוי להיחתם בתוך שבועות ספורים לאור ההחלטה האסטרטגית בשתי הבירות וושינגטון וטהרן ללכת עליו בכל הכוח. "כל הבלימות, העצירות והתקלות שהיו בדרך להסכם היו במישור הטקטי", אמר אתמול ל"מעריב" גורם ביטחוני, "אבל לא השפיעו על ההחלטה האסטרטגית. ההסכם הזה יחולל במזרח התיכון נזק אסטרטגי לדורות, יגרום לרבות מהמדינות לשחר לפתחה של איראן, ואנחנו רואים את תחילת התהליך הזה כבר עכשיו".