נסיגה במצב העם היהודי במספר מדדים, הן בזירה הפנים־יהודית והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, מחייבת התייחסות וטיפול - כך עולה מההערכה השנתית לשנת 2022 שמפרסם המכון למדיניות העם היהודי. לקראת תחילתה של שנה חדשה, המכון מפרסם את הערכתו על מצב העם היהודי, בדגש על חמישה ממדים עיקריים: גיאופוליטיקה, משאבים חומריים, יחסים בין קהילות, זהות והזדהות ודמוגרפיה.
על פי ממצאי הדוח שריכז וערך שמואל רוזנר, ושעיקריו הוצגו בישיבת הממשלה על ידי נשיא המכון פרופ׳ ידידיה שטרן ויו״ר המכון השגריר לשעבר דניס רוס, בשנת תשפ״ב העם היהודי לא התקדם בהתמודדות עם הבעיות המרכזיות שמאתגרות אותו במספר מדדים. לדברי פרופ׳ שטרן, "בצד הטיפול המתבקש באיומים החיצוניים המאיימים על מדינת ישראל מצד איראן, ועל העם היהודי כולו עם התגברות האנטישמיות חשוב לטפל גם באיום הפנימי של היעדר לכידות – הן בין חלקי החברה בישראל פנימה והן ביחסים שבין מדינת ישראל והיהודים שמחוצה לה".
ההערכה השנתית מצביעה על עלייה מדאיגה במדד האנטישמיות, שמסתמנת כתופעה כרונית שאינה עתידה להיעלם מהעולם.
יותר ממחצית מהיהודים בארה"ב (53%) מדווחים כי הם מרגישים פחות בטוחים כיהודים מאשר לפני חמש שנים. בצרפת, האסלאם הפוליטי מצד אחד והשוליים הפרוגרסיביים מצד שני נגועים באנטישמיות מתגברת. בגרמניה, התברר כי בין רבע לשליש מכלל האוכלוסייה מסכימים, בין בגלוי ובין במשתמע, עם קלישאות אנטישמיות. לדוגמה, 59% מהמפלגה הימנית הסכימו עם האמירה: "מה שהיהודים מעוללים כיום לפלסטינים אינו שונה כלל ממה שהנאצים עשו ליהודים". 40% מכלל המשיבים היהודים דיווחו כי קופחו, נדחקו, או אוימו באופן זה או אחר במהלך השנה החולפת.
הארגון קורא לממשלה להורות בהקדם על הקמת מטה פעולה אינטגרטיבי, מכוון פעולה, שיבצע מעקב צמוד אחר ממדי האנטישמיות, יבצע הערכת איומים וסיכונים, ובהתאם לכך יניע יוזמות מול ממשלות, קהילות וגורמים רלוונטיים בתחומים השונים. בתחום הדמוגרפי, נמצא כי נמשכת מגמת הגידול באוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב הקהילות החרדיות.
כיום, אחד משבעה יהודים בעולם הוא חרדי ובשנת 2040 כרבע מיהודי העולם ישתייכו לקבוצות המזוהות כחרדיות. בישראל, בעוד כשני עשורים כשליש מתושבי ישראל יהיו חרדים. המשך הצמיחה המהירה של הקהילה החרדית מחייב התייחסות רבת פנים להשלכות החברתיות־כלכליות של מגמה זו. עוד מתריע הדוח על שחיקה בקשר לישראל בדור היהודי הצעיר בתפוצות, והרחבת השיח הביקורתי על משמעותה של הציונות ואף דיון בלגיטימיות שלה.