הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להתכנס היום (חמישי) לדיון בנושא ההתפתחויות האחרונות בנושא המשא ומתן על הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון, סוגייה אשר נמצאת בימים האחרונים על סדר היום הציבורי, ומעוררת תגובות רבות. שעות ספורות לפני הכינוס, רשת אל אח'באר הלבנונית, המזוהה עם ארגון חיזבאללה, דיווחה על מספר התפתחויות נוספות בנושא, בהן התגובה הלבנונית לטיוטה האמריקאית.

דיווח: האם בנט עשוי להיות המכשול בפני חתימת ההסכם בין ישראל ללבנון?
ישראל נכנעה לנסראללה בהסכם מול לבנון? בכיר לשעבר במערכת הביטחון מסביר

ראשית, פורסם כי צוות עורכי דין, שעובד יחד עם המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין, העביר לו מסמך בנושא, המתבסס על התצפיות הלבנוניות. על פי הדיווח, המתווך צפוי להיפגש במהלך היום עם מספר גורמים לבנונים, במטרה לדון במסמך המדובר. במקביל, גורם שציטט בידיעה ציין כי "רוב ההערות שביירות הגישה לאמריקאים, כתגובה לטיוטת ההסכם - מקובלות עליהם, אך הדיון עדיין תקוע בנושא מספר סוגיות. 

מקור שצוטט בידיעה פירט את הסוגיות הללו, וציין בין היתר כי לבנון ביקשה לציין את הביטוי "הקו הכחול" בכל נקודה בהסכם בה מתייחסים לסוגיית הגבולות, ולהדגיש כי לבנון נצמדת לגבולות הבינלאומיים. נקודה נוספת המופיעה בתגובה הלבנונית מתייחסת ל"קו המצופים" - קו הגבול הימי אותו הגדירה ישראל לאחר הנסיגה מלבנון, שהוגדר על ידם כ"חסר משמעות". 

הסעיף השלישי בתגובה הלבנונית, משנה את שמו של שדה 'קאנא' - כפי שמופיע במסמך האמריקאי - ל'שדה צידון קאנא' - בתוספת הכיתוב "שדה שיפותח על ידי לבנון, בעבור לבנון ולטובתה". הסעיף הרביעי עוסק בחברות שיפעלו בשדה. בטיוטה האמריקאית נכתב כי הן "לא יהיו כפופות לסנקציות אמריקאיות", בעוד שהלבנונים סירבו לנוסח, ודרשו שייכתב "החברות אינן לבנוניות או ישראליות, ואינן נמצאות תחת סנקציות בינלאומיות".

עמוס הוכשטיין ומישל עאון (צילום:  Dalati Nohra/Handout via REUTERS)
עמוס הוכשטיין ומישל עאון (צילום: Dalati Nohra/Handout via REUTERS)

הסעיף החמישי בתגובה הלבנונית מתייחס לסעיף בו נכתב כי "ישראל לא תתנגד לכל צעד ופעולה שיתבצעו בשדה 'קאנא', שנמצא מעבר לקו 23", אשר הלבנונים ביקשו לשנותו לנוסח "ישראל לא מתנגדת ולא תתנגד". בפסקה נוספת, הלבנונים ביקשו לשנות את הנוסח בנושא סוגיית בקשת היתר העבודה בשטח, זאת לאחר שבטיוטה נכתב כי "אין בכוונתה לבקש רשות". בביירות הדגישו כי ההסכם בינם לבין החברות שיעבדו במאגר - לא יכול להיות כפוף להסכם קודם בינן לבין ישראל.

בסעיף השישי נכתב כי לבנון מתנגדת למונח "פיצוי כספי", והודגש כי הדבר הצפוי הוא הסדר פיננסי בין ישראל והחברה שתפעל בשדה - והם אינם קשורים לכך. הלבנונים הדגישו בתשובתם כי "לבנון אינה מעוניינת בהסדר זה, וכי העבודות בבלוק 9 יחלו באופן מיידי, גם אם יירשם עיכוב כלשהו בהסדר בין החברה לבין ישראל.. 

הסעיף השביעי במסמך הלבנוני עוסק בנוסח האמריקאי לפיו "ארצות הברית תסייע להקל על עבודת החברה בשדה הגז". הלבנונים ביקשו לשנות את הנוסח, כך שייכתב כי "מיד עם השלמת ההסכם, אמריקה מחויבת להקל באופן ישיר ומהיר על עבודת החברה".

עוד דווח בערוץ הלבנוני, המזוהה עם ארגון חיזבאללה, כי נרשמו מגעים בנושא הסדרי החתימה על ההסכם. על פי הדיווח, האמריקאים הציעו לצדדים לשלוח לארצות הברית ולאו"ם מכתבים המוכיחים את ההסכם, וכי אלו יאושרו על ידי האמריקאים - שיודיעו על ההסכם. מקור נוסף שצוטט בידיעה הסביר כי "המתווך האמריקאי רוצה לזרז את הסוגיה, מבלי להתעכב על הסוגיות הפורמליות", 

עצרת האו''ם, ארכיון (צילום: AFP)
עצרת האו''ם, ארכיון (צילום: AFP)

גורם רשמי שצוטט בפרסום ציין עוד כי הלבנונים מסרבים לתרחיש בו נציגי שתי המדינות יישבו בחדר אחד, ביחד עם המתווך האמריקאי, וכי בביירות עדיין ממתינים לתשובה הישראלית הסופית לתיקונים שהעלו, ולבקשה האמריקאית על הכרזה על ההסכם.