אומנם יותר מ־170 מהמועמדים, שזכו לתמיכתו של טראמפ, מעריצי הקונספירציה של "גניבת בחירות 2020", הצליחו להיבחר, אבל המועמדים הבולטים בפנסילבניה, במישיגן, באריזונה ובנבדה קיבלו בעיטה מהמצביעים. ביום שלישי בלילה סיפק טראמפ הסבר משלו לתוצאות הבחירות: זו לא אשמתי, אני לא אחראי, זו אשמת המצביעים. "אזרחי המדינה עדיין לא הבינו את הכאב שהמדינה שלנו סובלת", אמר. "אני בטוח שעד 2024 המצב יהיה גרוע יותר והם יראו את זה יותר בבירור".
שלא במפתיע, הנאום כלל את מרבית המרכיבים הרגילים: אני "הקורבן" וכל החקירות נגדי הן רק רדיפה, המדינה מתפוררת בגלל השמאל הקיצוני וביידן זוכה ללעג בכל העולם. ואת זה הוא אמר דווקא ברגעים שבהם הנשיא האמריקאי ניהל בקור רוח וברוגע את הדרמה של נפילת הטילים בפולין, שהיה חשש שתוביל להסלמה דרמטית במלחמה באוקראינה.
בשבוע האחרון לא מעט בכירים ופעילים במפלגה הרפובליקנית דחקו בטראמפ לדחות את נאומו, אבל הוא סירב, ואפשר להבין מדוע. אם הוא היה מחכה, הביקורת על תפקודו בבחירות האמצע הייתה נמשכת ומספקת עוד תחמושת למי שצפויים להיות יריביו, ובראשם מושל פלורידה רון דה סנטיס, שרשם הצלחה כבירה בהפיכתה של פלורידה למדינה "אדומה".
טראמפ גם מקווה שהפיכתו למועמד תצליח לבלום את אוסף התביעות והחקירות נגדו, ובראשן בגין המסמכים המסווגים שלקח עם סיום כהונתו, האישומים על עבירות מס בניו יורק ותביעת הדיבה, וכמובן החקירה על חלקו בהתפרעויות ובהסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר 2021. תוכנית הריאליטי הפוליטית הראשונה שלו - "טראמפ 2016" - החלה במה שנתפס כקוריוז ביוני 2015 והסתיימה על מדרגות גבעת הקפיטול בשבועת אמונים כנשיא ה־45 של ארה"ב.
הפעם טראמפ מגיע עם מטען כבד של ארבע שנות נשיאות וכישלון בבחירות האמצע, ועלול להיתקל בהתנגדות שאינו רגיל לה בתוך המפלגה. אבל טראמפ, כמו טראמפ, ירצה לכתוב את התסריט עד הפרק האחרון.
התרעות פיקוד העורף