בתוך כך, רוסיה הגבירה את התקיפות שלה באוקראינה בשבועות האחרונים, כאשר שלחה עוד עשרות אלפי חיילים לעבר קווי החזית, ותפחה בתקיפות חוזרות על מתקני אנרגיה אזרחיים, כמו רשת החשמל, שהובילו לעלטה בחלק מהמדינה. אנליסטים צבאיים אמרו כי "המטרה היא לפגוע במורל האוקראיני, על ידי הקפאת האוכלוסייה במהלך החורף, וכך להגביר עוד יותר את עלויות התמיכה המערבית בקייב, ולהראות לרוסים שהמלחמה נמשכת בכל הכוח".
האיומים, כך לפי האנליסטים, נועדו כדי לזרוע פאניקה בקרב המערב, ובכך לשכנע את הממשלות להפסיק את התמיכה הכספית באוקראינה ולדחוף לשיחות המשא ומתן בתנאים של רוסיה. עד כה, נראה כי האיומים של רוסיה לא השפיעו על התמיכה המערבית באוקראינה.
האנליסטים המערביים טוענים כי השימוש בנשק גרעיני בשדה הקרב, לא יקדם את המטרה הצבאית של רוסיה, והיא תסתכן בכניסה של ארה"ב ובעלות בריתה לעומק המלחמה. שבירת הטאבו הגרעיני, מאז 1945, תגרום גם לבידוד בינלאומי וגינוי נוסף של מוסקה. כריסטופר יו, מומחה לגרעין מהמכון הלאומי למחקר אסטרטגי באוניברסיטת נברסקה, אמר כי "אני חושב שסוג כזה של הסלמה לא תועיל לרוסיה, במיוחד בנסיבות הנוכחיות".
כמו כן, באשר להסכם התבואה, אומרים במערב כי אם מוסקבה תהיה נחושה למוטט אותו, היא עשויה להצליח, מכיוון שחברות מערביות יפסיקו בשלב מסוים לבטח ספינות שעלולות להיות מותקפות באזור. זאת, לאחר שמוקדם יותר החודש, וריסה הסכימה להאריך את ההסכם ב-120 ימים נוספים. בפניית פרסה נוספת, ביטלה מוסקבה את תנאיה להארכת העסקה ודרשה הקלה בסנקציות מצד המערב, ופתיחה מחודשת של הצינור המאפשר לייצא אמוניה רוסית לים השחור. במקביל, נראה כי האזהרה של פוטין לספח שטחים אוקראינים נוספים, נראית קלושה מהמציאות. שחרור העיר חרסון מידי הצבא הרוסי, הדגיש למעשה את הפער בין איומי הקרמלין לתוצאות בשטח.
התרעות פיקוד העורף