בכירים באירופה טענו כי המודיעין האמריקאי מצוטט באופן תדיר לשיחותיהם של פקידי ממשל וצבא ברוסיה, אולם עד כה לא הצליחו לשמוע או לקרוא "הצהרות מהצד הרוסי שהם מנסים לטשטש את מעורבותם. קומץ פקידים הביעו צער על כך שכל כך הרבה מנהיגים הפנו את האצבע כלפי מוסקבה מבלי להתחשב במדינות אחרות, כמו גם כלפי קבוצות קיצוניות, שאולי יש להן את היכולת והמניע לבצע את המתקפה".
לצינורות קיבולת שנתית משותפת של 110 מיליארד מטרים מעוקבים - יותר ממחצית מנפחי יצוא הגז הרגילים של רוסיה. קטעים מהצינורות באורך 1,224 ק"מ (760 מייל), העוברים מרוסיה לגרמניה, נמצאים בעומק של כ-80-110 מטרים, ומוסקבה טוענת שעדיין לא התקבלה החלטה אם לנסות לתקן אותם.
כזכור, בסוף חודש ספטמבר התגלו מספר דליפות בלתי מוסברות בשני צינורות הגז הרוסיים העוברים מתחת לים הבלטי ליד שוודיה ודנמרק."אי אפשר לשלול שום אפשרות כרגע", אמר אז דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב. גם ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, אמרה כי לא ניתן לשלול אפשרות של מקרה חבלה, "אנחנו מדברים על שלוש הדלפות עם מרחק מסוים ביניהן, ובגלל זה קשה לדמיין שמדובר בצירוף מקרים".
מספר ימים לאחר מכן, העבירו שבדיה ודנמרק למועצת הביטחון של האו"ם ממצאים ראשוניים על הפיצוצים בצינורות הגז נורד סטרים 1 ו-2: שני פיצוצים בעוצמה של 2.3 ו-2.1 בסולם ריכטר, שווי ערך למאות ק"ג של TNT, שגרמו לארבע דליפות, שתיים בתחום המים הכלכליים הבלעדיים של כל אחת משתי המדינות.
הדליפות בשטח השבדי הגיעו לרדיוס של 900 ו-200 מטר, בעוד הדליפות בשטח הדני הגיעו ל-555 ו-680 מטר. המדינות התריעו כי הדליפות מסכנות תנועה ימית ואווירית, גורמות לזיהום סביבתי של פליטת גזי חממה ויש חשש גם ליצורים החיים בים הבלטי.