הרש סבור שהנושא המרכזי במהלך הדיונים שנמשכו חודשים ארוכים היה הסתרת ראיות אפשריות לחבלה. מטבע הדברים, בממשל האמריקאי וסוכנות הביון המרכזית מכחישים שהם היו מעורבים בפיצוץ צינורות גז: "מדובר בבדיה ובפייק", מסרו שוודיה ודנמרק שחקרו את הפיצוצים בצינורות טענו בעבר כי הפיצוצים נגרמו מחבלה - אך אמרו כי אינם יודעים מי עומד מאחוריהם.
מנגד, ברוסיה תקפו את ארצות הברית. דוברת משרד החוץ הרוסי אמרה כי "ציינו שהם לא הסתירו זאת, הם התפארו בפני כל העולם על כוונתם להרוס תשתית אזרחית. ציינו בקביעות את חוסר הרצון של דנמרק, גרמניה ושוודיה לערוך חקירה גלויה והתנגדות להשתתפותה של רוסיה בה. וזאת למרות שלמדינה שלנו נגרם נזק בעלויות אדירות. לארה"ב יש תשובות לספק".
סגן יו"ר בית הנבחרים הרוסי הוסיף וטען כי "המעורבות של ארצות הברית בפיצוץ צינורות הגז ברורה. העיתונאי השמיע את מה שכל המערב ידע עליו, אבל לא העז לומר בקול".
כזכור, בסוף חודש ספטמבר אשתקד התגלו מספר דליפות בלתי מוסברות בשני צינורות הגז הרוסיים העוברים מתחת לים הבלטי ליד שוודיה ודנמרק. "אי אפשר לשלול שום אפשרות כרגע", אמר אז דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב. גם ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, אמרה כי לא ניתן לשלול אפשרות של מקרה חבלה, "אנחנו מדברים על שלוש הדלפות עם מרחק מסוים ביניהן, ובגלל זה קשה לדמיין שמדובר בצירוף מקרים".
מספר ימים לאחר מכן, העבירו שבדיה ודנמרק למועצת הביטחון של האו"ם ממצאים ראשוניים על הפיצוצים בצינורות הגז נורד סטרים 1 ו-2: שני פיצוצים בעוצמה של 2.3 ו-2.1 בסולם ריכטר, שווי ערך למאות ק"ג של TNT, שגרמו לארבע דליפות, שתיים בתחום המים הכלכליים הבלעדיים של כל אחת משתי המדינות.
הדליפות בשטח השבדי הגיעו לרדיוס של 900 ו-200 מטר, בעוד הדליפות בשטח הדני הגיעו ל-555 ו-680 מטר. המדינות התריעו כי הדליפות מסכנות תנועה ימית ואווירית, גורמות לזיהום סביבתי של פליטת גזי חממה ויש חשש גם ליצורים החיים בים הבלטי.