מהדוח עולה כי בשנים 2018-2022 חלה ירידה של 31% בייצוא הנשק של רוסיה, לעומת חמש השנים הקודמות. חלקה של רוסיה בשוק הנשק העולמי ירד בתקופה המדוברת מ-22% ל-16% בלבד - הרחק מאחורי ארצות הברית שחולשת כיום על כ-40% מהשוק.
מאז פלישת רוסיה לחצי האי קרים וסיפוחו ב-2014 פעלו ארצות הברית ומדינות נוספות להפעלת לחצים כלכליים על הקרמלין, מגמה שהתחזקה בשנה החולפת מאז שפצח הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין במלחמה על אוקראינה. מאז פרצה המלחמה, למעלה מאלף חברות בינלאומיות הודיעו כי יפסיקו את פעילותן ברוסיה, והיצרנים המקומיים נאבקים לייבא חומרי גלם ורכיבים בשל הסנקציות.
מקור בתעשיית הנשק הרוסית אמר למגזין Newsweek כי "המלחמה באוקראינה מהווה תצוגת תכלית לא מרשימה של הנשק הרוסי, בלשון המעטה. לראייה - רוסיה נאלצה לרכוש מזל"טים מאיראן", הוא אמר והוסיף תחזית עגומה: "בקרוב רוסיה תוכל לקיים קשרי מסחר רק עם הטליבאן וכמה בעלות ברית בודדות".
זכרובה הודתה גם כי קיימות מחלוקות במעגל הפנימי של הנשיא הרוסי, וטענה שהוא "ויתר על שליטה וריכוזיות על מרחב המידע הרוסי".
על פי דו"ח ISW, דבריה של דוברת הקרמלין מחזקת את ההערכה לפיה ישנם מאבקים פנימיים במעגל של פוטין, וכי הנשיא הרוסי אינו מסוגל לנקוט בפעולה נחרצת על מנת להחזיר את השליטה על מרחב המידע.
התרעות פיקוד העורף