חוקר איטלקי טוען כי מסמכי ארכיון מוכיחים שקתרינה, אמו של לאונרדו דה וינצ'י, לא הייתה איכרה פשוטה מטוסקנה, אלא נסיכה צ'רקסית מצפון הקווקז שנחטפה והפכה לשפחה, וכי אביו של גאון הרנסנס, פיירו דה וינצ'י, הוא שחתם על כתב השחרור שלה. פרופ' קרלו ווצ'ה, היסטוריון וחוקר ספרות מאוניברסיטת נאפולי, הוציא לאור השבוע את הרומן "חיוכה של קתרינה: אמו של לאונרדו", שלדבריו מבוסס על מסמכים לא מוכרים, שאיתר בארכיונים בפירנצה.
לפי ווצ'ה, קתרינה הייתה בתו של נסיך ששלט על ממלכה צ'רקסית בצפון הרי הקווקז. היא נחטפה על ידי טטארים והועברה דרך הים השחור לקונסטנטינופול, עד שנמכרה בשנת 1439 לסוחרים ונציאנים, שהעבירו אותה לוונציה. שלוש שנים מאוחר יותר, כשקתרינה הייתה בת 15, היא הגיעה לפירנצה ונשלחה לעבוד כמשרתת וכאומנת בבית של משפחה אמידה. שם היא הכירה את הנוטריון, פיירו דה וינצ'י, ולשניים נולד בן לא חוקי – מיודענו לאונרדו - בכפר הקטן אנקיאנו, ב־15 באפריל 1452.
בין המסמכים המקוריים שחשף ווצ'ה היה כתב השחרור של קתרינה מ־2 בנובמבר 1452, שעליו חתם פיירו דה וינצ'י. ווצ'ה העריך כי דה וינצ'י התרגש מאוד כשכתב את המסמך, משום שהתגלו בו לא מעט טעויות כתיב.
"לאונרדו הוא רק חצי איטלקי, כי הוא בנה של קתרינה", הסביר ווצ'ה בהצגת ספרו "חיוכה של קתרינה". "כמו כן, הוא בנה של זרה - שפחה מהמעמד החברתי הנמוך ביותר. אישה חסרת קול, שירדה מסירה, אשר כמעט לא דיברה את שפתנו". לפי ההיסטוריון, סיפורה של אמו השפיע על דה וינצ'י, שנתן חשיבות עצומה לרעיון של "חירות אבסולוטית".