"אף אחד לא תופס את הזוועות": המלחמה על דעת הקהל בעולם נמשכת

אז שהחלה מתקפת חמאס על ישראל והוכרז על מלחמה, הבינו אזרחים רבים שאין זמן לחכות להסברה הישראלית הממוסדת והחלו לעשות באופן מיידי כל שביכולתם על מנת לתווך לעולם את התמונה האמיתית ואת הזוועות המתרחשות בארץ.

אחת מהיוזמות הללו היא קבוצת הוואטסאפ "חמ"ל הסברה - חרבות ברזל". "השם לא כל כך מקורי, לא היה לנו זמן", אומרת דניאלה טראוב, דוקטורנטית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת אריאל ויוזמת הקבוצה. "מפני שבעבר כבר הקמתי חמ"לים שעסקו בהחזרת שלושת הנערים החטופים, וגם היה לנו חמ"ל הסברה בזמן מבצע 'עמוד ענן', אז ברגע שראיתי מה שקורה עכשיו ידעתי שהתמונות הבאות שהולכות להיות מופצות בעולם יהיו של חיילים נכנסים לתוך עזה ושפלסטינים הולכים להשתמש בכך כדי להשיג אהדה בינלאומית".

ההצטרפות לקבוצה היא דרך וואטסאפ ופייסבוק. לעמוד הפייסבוק למשל הצטרפו כבר כ-2,400 איש. "ביום שבת בערך בשעה 11:00 זה כבר היה באוויר", אומרת טראוב. "בפתיחת הקבוצה שותף גם ארגון Lola בהובלת אנה שניידמן, אורטל תמם ואורפז חן. כל הזמן מצטרפים אנשים. אחד כותב, השני עושה גרפיקה, האחר משרד יח"צ, ועוד. יש התגייסות מדהימה של אנשים. יש לנו כבר כמה סרטונים ומסרים שהעלנו. לדוגמה, השוואה של מה שקורה כאן בארץ לפיגוע 11 בספטמבר האמריקאי ולמתקפה על פרל הארבור, או ההפצה של ההאשטג FreeIsrael#".

לדברי טראוב, למסרים של אזרחים יש יתרון על פני מסרים ממוסדים. "גם אם עובר מסר דרך משרדי הממשלה, המסר לא אמין, כי זה נתפס כפרופגנדה", היא אומרת. "אבל כשאזרחים עושים את זה, זה הרבה יותר אמיתי וכן, ואנשים יכולים להזדהות עם זה. אנחנו מתרגמים את המסרים לאנגלית, גרמנית, צרפתית, צ'כית, סלובקית, אנגלית, ספרדית, פולנית ויש גם מתרגמים לסינית. התחלנו לתרגם גם לערבית. שמנו גם סרטונים של חטופים. לילדים אנחנו מטשטשים את הפנים. המטרה היא להעלות כל יום כמה שיותר תוכן כדי שאנשים יוכלו לשתף את זה. המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים בחו"ל כדי שיגרמו לממשלות שלהם לתת לצה"ל מרחב פעולה כמה שיותר ארוך".

המתנדבים טוענים כי אף שכרגע העולם נותן לנו גיבוי מוחלט, משימת ההסברה עדיין אינה פשוטה. "קודם כל, התגובה האזרחית המהירה היא הסיבה לכך שכל העולם רואה את אותם הסרטונים", אומרת טראוב. "הפעילים שעובדים בשטח וברשתות גם יעשו עבודה בהמשך. עוד מעט אנחנו עלולים לראות מראות קשים מעזה, והפעילות שלנו היא זו שתסייע להמשך הלגיטימציה לצה"ל".

אנחנו לוקחים בין היתר סיפורים מאוד כואבים שאנשים פרסמו בפייסבוק שלהם, מתרגמים ומפרסמים אותם. כשיש נתונים כלשהם מעודכנים, אז משתדלים להוציא גם את זה החוצה והכל במטרה לספק לעולם מידע אמין על מה שקורה פה ולהראות לעולם את האמת על חמאס, ארגון הטרור שלא בוחל באמצעים ואין לו כבוד לחיי אדם ולאזרחים חפים מפשע".

לדברי יעקובי, החשיבות בכך שגם אזרחים מן השורה עוסקים בהסברה היא העובדה "שהרשת היום היא מקום מבוזר, ואנשים היום לוקחים מידע מכל מיני מקומות ולאו דווקא ממדיה מסורתית. לכן כמה שיותר יוזמות כאלה שיקומו גם מאנשים פרטיים, מה טוב. כמו כן, בגופים המסורתיים, הממשלתיים או הצבאיים, זה לוקח יותר זמן כי כל מידע או פוסט אמור לעבור אישורים וכדומה. פה זה יותר מהיר, זו קבוצה שיכולה לתת מידע יותר מיידי מגופים רשמיים.

וכאמור, כמה שיותר מידע  - יותר טוב. כשאנחנו, אזרחי המדינה, פותחים את הרשתות החברתיות אז כאילו כולם מבינים מה קורה פה, אבל בחוץ לא בדיוק סופרים אותנו ולא באופן שהיינו רוצים. לכן מאוד חשוב להפיץ מסרים הלאה ובשפות זרות. אנחנו גם מתרגמים מידע ומפרסמים וגם קוראים לאנשים פרטיים לשתף מתוך העמוד שלנו".

"יש משרד הסברה, אבל עדיין אין הסברה. איפה ראית הסברה ישראלית? יש אנשים שאוהבים את המדינה, שחרדים לקיומה וגורלה ושמתנדבים לסייע מהמשרד או מהשולחן הפרטי שלהם", אומר אבירם גבעוני, יועץ אסטרטגי, שחי על הקו ישראל-גרמניה. "בעבר עשיתי לא מעט פעילויות התנדבותיות למען הסברה ישראלית בזירה הבינלאומית. כמובן שגם הפעם החלטתי להתנדב ולהירתם למשימה. העמדתי את המשרד שלי בגרמניה כדי לעשות הסברה ישראלית לרחבי אירופה, אם זה לגרמניה, אוסטריה, שוויץ, וגם לשאר מדינות אירופה".

למדתי מניסיוני שאם רוצים לקבל אפקט, יש להעביר את המסרים בשפת המקור של כל מדינה, ולא רק באנגלית. ככה מסרים חודרים ויוצרים הזדהות עם הצד הישראלי. אחרי שהמסר מתורגם וערוך, אני חוזר לכל כלי התקשורת האירופאים שאיתם אני נמצא בקשר יומיומי ומעביר להם את הסרטונים כדי שיראו מה קורה כרגע בישראל.

אני חייב לציין שלא כולם מקבלים זאת בזרועות פתוחות, יש שטוענים שאולי זה פייק, אולי זה מקור לא אמין, ואז אני מסביר להם שלצערנו מדובר במציאות שישראל חווה בימים אלה. בנוסף לחומרים שאני מעביר, אני גם מספר לאנשי התקשורת באירופה מה קורה בישראל, מסביר את המציאות מהצד הישראלי, איך זה נראה כרגע בארץ".

"ההסברה שאנו עושים היא לא כל כך קלה כמו שזה אולי נשמע, כי יש עכשיו גם מאמץ להראות לעולם שהטרור עלה מדרגה", מוסיף גבעוני. "אולי יש גיבוי מוחלט לישראל בדרג המדיני בקרב המדינות השונות, אבל אנשי התקשורת, אם זה עיתונאים, כתבים, עורכים, מגישים ברדיו, בטלוויזיה, בלוגרים, עדיין שואלים אם זה באמת אמיתי או פייק, כי אף אחד לא תופס את הזוועות שאנו רואים מול העיניים. פניתי למשל היום ואתמול למספר מערכות תקשורת ברחבי אירופה עם תמונות וסרטונים מצמררים שכל ישראלי נחשף אליהם בימים האחרונים, וקיבלתי מספר תשובות ש'זה לא יכול להיות אמיתי'. לכן גם בעת הזו ההסברה היא לא פשוטה".

"בשבת בערב פתחנו קבוצת וואטסאפ בשם 'עוזרים בהסברה' של אנשים שרובם דוברי עברית וחלקם הגדול נמצאים בארצות הברית, ביניהם איה שכטר, נועה ויוני לייטרסדורף ואייל שחר. רוב האנשים בקבוצה, שמונה כרגע כ־800 איש, הם משפיעי דעת קהל, מבינים את המצב ומטרתם היא להגביר את המודעות והקונטקסט של מה שקורה במדינה", אומר דוד יערי, לשעבר נספח כלכלי של אריזונה בישראל, וכיום מכהן כסגן יו"ר קק"ל בארץ ויו"ר ארגון כל ישראל - הציונים הכלליים בקונגרס הציוני.

"קודם כל, אנחנו בעיקר מנסים לשים את הדגש על החטופים, לציין שיש שם בני נוער, ילדים, זקנים. יש לנו פוסט על זה. יש גם מקומות בארצות הברית שמארגנים הפגנות למען ישראל, ואנחנו שולחים לשם חומרים כדי להפיץ. ברגע שחומרים מגיעים מאנשים רגילים ולא מהממסד, אז גם יותר קהל נרתם לזה".

כמו כן, גם באמצעות קבוצות של סטודנטים יהודים שחיים באירופה אנו משתפים את המסרים במדיה החברתית. חומרים יש הרבה, אבל מה שחשוב זה לוודא שעיתונאים סומכים על המקור ששולח להם את החומר הזה. יש הרבה פייק ברשתות, ועיתונאים צריכים לסנן. אבל אינפורמציה שמגיעה מאיתנו, אחרי עשור שאנחנו עובדים איתם, עיתונאים מתייחסים אליה בצורה רצינית".