כזכור, חמאס ורוסיה הם "אותו הרוע, וההבדל היחיד הוא שיש ארגון טרור שתקף את ישראל והנה מדינת טרור שתקפה את אוקראינה", אמר זלנסקי בנאום בפני העצרת הפרלמנטרית של נאט"ו ב-9 באוקטובר.
רנדה סלים, מומחית לבניית שלום במכון המזרח התיכון, טענה כי לישראל לא הייתה ברירה אלא לשמור על יחסיה עם מוסקבה, בין השאר בגלל שליטתה של רוסיה בסוריה, והיא ציינה כי ישראל דחתה את הצעתו של זלנסקי לבקר לאחר התקפת חמאס. "עמדתו הפרו-ישראלית של זלנסקי לא הייתה הגיונית". עוד היא הוסיפה כי מדינות ערביות ומוסלמיות רבות רואות יותר קווי דמיון בין ישראל לרוסיה כמעצמות צבאיות תוקפניות - מאשר בין ישראל לאוקראינה.
"אוקראינה מעולם לא הייתה בחזית עבור העולם הערבי", אמר כריסטיאן אולריך-סן, מאוניברסיטת רייס שכתב על יחסי אוקראינה-ערבים. "זה סכסוך שלא נוגע להם". אולריך-סן הוסיף, "ישראל תופסת כל כך הרבה רוחב פס שאני לא חושב שמישהו במזרח התיכון באמת חושב על אוקראינה כרגע".
טימופי מילובאנוב, שר הכלכלה האוקראיני לשעבר, הביע תחושת ביטחון בנוגע לכך שממשל זלנסקי ימציא תוכנית להגביר מחדש את התמיכה הבינלאומית באוקראינה ולשמור על תשומת הלב למלחמה בטווח הקרוב. משרד החוץ של אוקראינה, הממשל הנשיאותי של אוקראינה ודובר מטעם זלנסקי לא הגיבו לבקשות ה"וושינגטון פוסט" להגיב על מה שתוכניתם עשויה לכלול.
אוקראינה, בינתיים, התכוננה לאפשרות שהתמיכה של ארה"ב בישראל תפחת. כך, לפי דברי אוריסיה לוצביץ', מנהלת תוכנית אוקראינה ב-Chatham House, צוות החשיבה בלונדון. "תוכנית B של אוקראינה מעידה על מיזמים משותפים לאחרונה עם חברות נשק גרמניות וטורקיות וכן שיחות עם יצרנים בריטיים ואמריקאים. התכנית היא להרחיק את עצמה ככל האפשר מפוליטיקה זרה וחיצונית", ציינה לוצביץ'. "אם אמריקה תנטוש לחלוטין את אוקראינה, זה יהיה קשה מאוד", הבהירה, "אבל אוקראינה תמשיך להילחם עם המשאבים שיש לה בעצמה, ויש לה משאבים גם מבנות ברית אירופאיות".
התרעות פיקוד העורף