"הניסיון של העבר מראה שחיסול של אדם זה או אחר, ולא משנה מה מעמדו, לא פותר את הבעיה", המשיך. "יכול להיות שהוא דוחה דברים מסוימים בנקודת זמן מסוימת, אבל לכל אחד יש תחליף ובדרך כלל התחליף הוא גרוע כמו קודמו. לא משנה כרגע מי עומד מאחורי הפעולה אלא משמעותה: הפגיעה המבצעית, היא קשה גם מוראלית. לאיראן יש רגישות מיוחדת לאבדות של איראנים, הם כל הזמן פועלים דרך שליחים, כאשר בעבר כאשר נפגעו קצינים בכירים איראנים או אפילו לא בכירים, שהגופות היו מגיעות לאיראן הן היו נקברות בלילה בחשכה שלא לעורר את זעם העם, שגם לעם האיראני קצה נפשו, בסכומים שאיראן משקיעה בשליחים שלה הרחק מהגבול האיראני".
"איראן רוחצת כביכול בניקיון כפיה ושידה אינה במעל, אך ברור שמה שקורה בתימן זה השקעה איראנית, הכוונה איראנית ואף נשק איראני, ואפילו הדרכה בשטח לכוון את הטילים וכיוצא בזה. הדבר נכון גם לעירק כאשר הם תוקפים כוחות אמריקאים כאשר שם נשארו בערך 2000 אמריקאים, ספיח של המלחמה בדעאש".
"איראן מנסה כל הזמן לבדוק את הגבול, וכשכל אחד עושה צעד מרחיק לכת מהשני, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במערכה שלא אנחנו קובעים את אופייה ואת העיתוי שלה. צריך לעצור את הסוסים ולהבין מה ההשלכות של המעשים. הלוואי ויכולתי לייעץ כך גם לאיראנים, כי הם כנראה לא מבינים שקרה דבר בשבעה באוקטובר והעצבים של כולם מרוטים ובסופו של דבר יש צורך לעשות החלטות כאלה בשקט ובמחשבה".