עוד הפרשן טוען, כי הרשות הפלסטינית לא מוכשרת ומושחתת - כך שזו לא אפשרות אידיאלית. ישראל מאשימה בצדק את הרשות בביצוע עבודה גרועה בשמירה על החוק והסדר בגדה המערבית.
אבל הרשות, על כל פגמיה, מספקת את הגשר הטוב ביותר לכוח שמירת שלום בינלאומי לעזה לאחר המלחמה, בתמיכה ערבית. לרשות יש תומכים בעזה שמתעבים את חמאס - אבל הם זקוקים לעזרה.
האתגר של העצמת והכשרת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית - הוא אתגר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתנגד לו, לטענת הפרשן. אבל פקידי ממשל ביידן לא רואים מסלול אחר להתקדמות. הם דוחקים בישראל להתמודד עם האתגר לפני שהקטל בעזה יחמיר.
המציאות היא שעתיד הביטחון הפלסטיני בעזה מתחיל בשיפור כוחות הביטחון הפלסטינים בגדה המערבית. שם יכולים כוחות כאלה, בלתי תלויים בחמאס, ללמוד כיצד להגן על פלסטינים, תוך שיתוף פעולה עם ישראל, ארצות הברית וממשלות ערב המתונות. ואכן, זה מה שכוחות הביטחון של הרשות כבר עושים בחלק מהגדה המערבית.
כדי לפתח את המנהיגות והכישורים שהפלסטינים יזדקקו להם בעזה - ובגדה המערבית - כוחות הביטחון צריכים מעורבות גדולה יותר. פקידי ממשל ביידן מבינים את הצורך בהרחבה כזו.
הזמן אוזל. אלא אם הרשות תוכל לפעול על פני שטח רחב יותר של הגדה המערבית ולהתחיל להתאמן לתפקיד עתידי בעזה. הדרך של ישראל לצאת מעזה מחייבת גם דיכוי באלימות מצד מתנחלים קיצוניים בגדה המערבית. ממשל ביידן קורא לישראל להטיל עונשים משמעתיים על המתנחלים בשנה האחרונה.
הקמפיין הבלתי פוסק של נתניהו נגד חמאס ריסק את עזה, לטענת הפרשן. נראה שאין לו מושג איך להרכיב את החלקים בחזרה - או אפילו לא אכפת לו מה קורה לפלסטינים שם. לארצות הברית יש תוכנית ליום שאחרי, גם אם לנתניהו לא. הוא יצטרך להתחיל להקשיב - או להתמודד עם האפשרות שבקרוב הוא יוחלף.