בין הממצאים המרכזיים: הליכי תביעה קיימים כעת במדינות רבות. אולם, יש עדיין רק מעט תיקים שטופלו והסתיימו במתן פיצוי; חמש מתוך 47 מדינות בלבד הקימו ועדות פיצויים כדי להקל על תביעות; באוספים הציבוריים חלה התקדמות לעומת פריטים שהיו בעבר בבעלות פרטית ונמצאים כיום בידיים פרטיות; נותרה עבודה רבה בכל הקשור למחקר מקורות, שקיפות רשומות והקלות בתביעות של פריטים המוחזקים היום באופן פרטי.
"דו"ח זה מדגיש את הצורך הקריטי בקידום השבת יצירות אמנות ונכסי תרבות", אמר גדעון טיילור, נשיא איל"ר. "כאשר משיבים רכוש ממוסדות ציבוריים או מאנשים פרטיים, לא רק מחזירים את מה שנלקח; מדובר בחיבור מחדש של משפחות וקהילות למורשת שלהן. במהלך 25 השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית, אבל לפנינו עוד עבודה רבה. התמיכה של 14 מדינות בשיטות הפעולה המומלצות (Best Practices) היא בעלת חשיבות אדירה, מכיוון שהיא משרטטת מפת דרכים לעתיד. אנו קוראים למדינות אחרות, כמו גם למוזיאונים,בתי מכירות פומביות, סוחרים ובעלי אוספים פרטיים, שיצטרפו אלינו במאבק לעשיית צדק ולדאוג לכך שהבעלים החוקיים ויורשיהם יקבלו חזרה את אוצרות התרבות שלהם".
סטיוארט אייזנשטט, היועץ המיוחד של מזכיר המדינה האמריקאי בנושאי שואה, הדגיש את חשיבות השקיפות במאמצי ההשבה ואמר כי "שקיפות היא המפתח להשבה צודקת והוגנת של חפצי אמנות ותרבות שנבזזו על ידי הנאצים לניצולים ויורשיהם. שיטות העבודה המומלצות שאושרו באחרונה, מיישמות לקחים שנלמדו, כולל החשיבות של ניהול ופרסום מחקר מקורות, הסרת מחסומים משפטיים להשבה, והכרה בכך שבהגדרה של יצירות אמנות שנבזזו נכללות גם יצירות שנמכרו בכפייה".
ואילו השגרירה קולט אביטל, ניצולת שואה ויו"ר מרכז ארגוני ניצולי השואה בישראל, אמרה: "בעת שדור הניצולים שלנו מתפוגג לאיטו, הזמן הוא מהותי. הזמן לתקן עיוות היסטורי הוא עכשיו.עבורנו, ניצולי השואה ,יצירות האמנות הללו הן חלק מהמורשת התרבותית שלנו, חלק מחיינו, מהעבר שלנו. הם העדים האילמים לחייהם ואהבותיהם של יחידים, משפחות וקהילות ,שנרצחו באכזריות ושאנחנו מוקירים את זיכרם".
התרעות פיקוד העורף