הפיצוץ הוא רגע השיא בסרט, כאשר המדענים מקבלים משקפיים כהים ומתאספים כדי לראות את העבודה שלהם - הופכת למציאות. קורדובה אומרת שהסרט "אופנהיימר" לא חושף דבר מההשלכות של פצצת האטום, שהיא ומשפחתה חיים איתן במשך דורות: "אנחנו מאמינים שנחשפנו יתר על המידה לקרינה במהלך ניסוי הטריניטי, ולאחר מכן גם במהלך הפצצות שפוצצו בנבאדה". היא עצמה אובחנה כחולה בסרטן בלוטת התריס בגיל 39.
ניסוי טריניטי היה הניסוי הגרעיני הראשון, שבמהלכו הופעלה לראשונה בהיסטוריה פצצה גרעינית. הניסוי נערך על ידי הצבא האמריקאי ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו שבארצות הברית, ומטרתו הייתה לבחון את יעילות הפצצה החדשה בטרם ייעשה בה שימוש צבאי במלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ בניסוי הייתה שקולה לכ-20 קילו-טון TNT.
ממשלת ארה"ב שילמה והקימה קרנות פיצויים באזורים שבהם חיו אנשים והתרחשו בהן בדיקות גרעין - אך מדובר בשנים מאוחרות יותר, וניו מקסיקו עדיין לא נכללה. גם בסרט הייתה התעלמות מהסיטואציה: "יוצרי הסרט מעולם לא נתנו שום הכרה להקרבה או לסבל של תושבי ניו מקסיקו", אמרה קורדובה בצער ל-BBC. כיום, בלוס אלמוס שבניו מקסיקו עדיין מגיעים המדענים ועובדים על ייצור הרכיבים לראשי נפץ גרעיניים, והמעבדה - מגבירה את הייצור. גם היום באלבקרקי שבניו מקסיקו, נלחמת קבוצה קטנה של פעילים ומוחאת על המשך העבודה בלוס אלמוס. "תגידו 'לא' לגרעין!", "לאסור את הפצצה" - נכתוב בכרזות.
כשטקס האוסקר מתקרב, ואיתו גם כנראה הזכייה של הסרט "אופנהיימר" בכמה מהקטגוריות, קורדובה אומרת כי היא "מקווה שהבאז סביב הסרט יאיר על הסיכונים הבריאותיים", שלדבריה הם "ברורים ואמיתיים". "ללא תושבי ניו מקסיקו - לא היה מחקר, ולא היה את הסרט", מסכמת.