לטענת האו"ם, אונר"א מספקת חינוך, בריאות וסיוע למיליוני פלסטינים בעזה, הגדה המערבית, ירדן, לבנון וסוריה. בסקירה נאמר כי אונר"א חולקת רשימות צוות מדי שנה עם הרשות הפלסטינית, ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. בנוסף, נאמר שישראל לא העלתה שום דאגה כלפי אונר"א, בהתבסס על רשימות העובדים הללו, מאז 2011.
במרץ 2024, "ישראל העלתה טענות פומביות שמספר לא מבוטל מעובדי אונר"א חברים בארגוני טרור. עם זאת, ישראל עדיין לא סיפקה ראיות תומכות לכך", נכתב בסקירה. ישראל הגבירה את האשמותיה במרץ , ואמרה כי למעלה מ-450 אנשי אונר"א היו פעילים בקבוצות טרור בעזה. אונר"א מעסיקה 32,000 עובדים ברחבי אזור הפעילות שלה, 13,000 מהם בעזה.
אונר"א מסרה כי 10 מהמדינות הללו חידשו את המימון, אך ארה"ב, בריטניה, איטליה, הולנד, אוסטריה וליטא לא. דובר האו"ם אמר שלאונר"א יש כרגע מספיק מימון כדי לשלם עבור הפעולות עד יוני.
בעקבות ההאשמות הישראליות נגד אונר"א, ארה"ב, התורמת הגדולה ביותר של אונר"א ב-300-400 מיליון דולר בשנה, עצרה את המימון, והקונגרס האמריקני השעה את התרומות עד למרץ 2025 לפחות.
אונר"א מסרה שהיא ביטלה את החוזים של 10 מתוך 12 הצוותים שהואשמו על ידי ישראל במעורבות בפיגועים ב-7 באוקטובר, וכי השניים האחרים מתים. סקירת קולונה ציינה כי לאונר"א יש "גישה מפותחת יותר" לניטרליות מאשר קבוצות סיוע דומות אחרות של האו"ם. "למרות המסגרת החזקה הזו, בעיות הקשורות לניטרליות נמשכות".