בכיר איראני לשעבר אמר ל"רויטרס" כי אנשים בעלי עוצמה, הכוללים אנשים ממשמרות המהפכה וכן אנשי דת משפיעים בעיר קום, צפויים עכשיו להגביר את המאמצים בניסיון לעצב את תהליך הבחירה של המנהיג העליון הבא: "מותו של ראיסי הוא מכה לממסד, כיוון שאין לו מועמד אחר כעת", אמר, והוסיף כי למרות שהאמינו שראיסי טופח לרשת את חמינאי - איש לא ידע בוודאות מה היו כוונותיו של חמינאי.
עם זאת, ברויטרס דווח מפי מקור איראני המקורב ללשכת חמינאי, כי האב התנגד למועמדות בנו לתפקיד הבכיר העליון מכיוון שהוא לא רוצה לחזור לשלטון תורשתי, במדינה שבה הופל שלטון המלוכה שנתמך על ידי ארה"ב - כבר ב-1979.
שני מקורבים איראנים אמרו לסוכנות הידיעות כי "דעותיו של ראיסי הדהדו את דעותיו של חמינאי" בכל נושא מרכזי, והוא חוקק את מדיניותו של המנהיג שמטרתה לבסס כוח פקידותי. עמדותיו נגד יריבים ואימוץ קו נוקשה בנושאי מדיניות חוץ כדוגמת שיחות הגרעין עם וושינגטון, היו זהות לשל המנהיג העליון.
ראיסי נהנה מגיבוי נחרץ מחמינאי, שבעצמו כיהן בתפקיד הנשיא לפני שהפך למנהיג העליון ב-1989 לאחר מותו של מייסד הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, הוא לא היה מועדף ברור לתפקיד ב-1989 והופיע רק לאחר "עסקאות" בחדרי חדרים בקרב האליטה הפקידותית.
על פי החוקה של איראן, המנהיג העליון ממונה על ידי אספת המומחים. מדובר בגוף פקידותי ובו 88 חברים, ובתיאוריה יכול לפטר את המנהיג העליון. בעוד שהאספה נבחרת בבחירות, מדובר בגוף המורכב מאנשי דת ומשפטנים המזוהים עם חמינאי, וכעת יש לו את הכוח להטיל וטו על חוקים ולהחליט מי רשאי לעמוד.
עבור ראיסי, איש דת שיעי בדרג בינוני, הנשיאות הייתה כלי להגיע להנהגה העליונה. "אין מועמד אחר כרגע (עם) מצע כזה, וזו הסיבה שהבחירות לנשיאות באיראן, איך שיתפתחו, יהיו ההחלטה הראשונה לגבי ההמשך", אמר נאסר.
התרעות פיקוד העורף