סוסנה פתחה את נאומה כך: "קשה לי מאוד לעמוד כאן היום. אבל עושה זאת כי אני מבינה שצריך לעשות כל פעילות שיכולה להשיב את החטופים, חבריי, הביתה. הם צריכים להיות משוחררים במהירות ובבטחה. הם צריכים להשתחרר באופן מידי".
היא המשיכה ואמרה בכאב: "כשאת בשבי חמאס את כל הזמן על הקצה. האקדח, פשוטו כמשמעו, מכוון לראשך. דברים יכולים להשתבש באופן דרמטי בכל שניה. עבורי - הזמן עשה את כל ההבדל. בכל יום שהייתי שם הייתי צריכה להתמודד עם קשיים ואתגרים. חוויות מחרידות, שלא הייתי יכולה להעלות במוחי, אפילו לא בסיוטים הקשים ביותר".
עמית הסבירה: "מחבלי חמאס באמת יודעים איך לשחק לך במוח. ואני התמודדתי עם זה במשך 55 הימים שהייתי מוחזקת שם בשבי. אבל זה הפך לקשה יותר ויותר בכל יום. אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה מרגיש להצטרף להתמודד עם זה 254 ימים. זה בלתי נתפס. זה בלתי נסבל".
בסיום נאומה אמרה: "מכאן אני רוצה לקרא לחברי, בבקשה הישארו חזקים, החזיקו באמונה, החושך ייגמר. הוא חייב. אתם תשובו בחזרה אל האור, אני מבטיחה ואנחנו מבטיחים. זה יקרה. זה חייב לקרות".