כאשר היה עוד חי, הקפידה נבלניה לשמור מרחק מפעילות פוליטית ציבורית, אך לאחר כליאתו וביתר שאת לאחר מותו של בעלה – הפכה לקול בולט נגד פוטין והקרמלין. נבלניה הוגדרה כ"יועצת" לארגון, שפעם אחר פעם הביך את הקרמלין עם תיעודים של יאכטות, נדל"ן ויתר רכישות יוקרה של חברי הממשל.
"כאשר אתם מדווחים על זה", כתבה נבלניה ברשת X. "אל תשכחו את הדבר המרכזי: ולדימיר פוטין הוא רוצח ופושע מלחמה. מקומו בכלא, ולא בתא נוח ומאובזר בהאג, אלא באותו תא בגודל 2X3 מטרים שבו אלכסיי נרצח".
קרה-מורזה שרד שני ניסיונות הרעלה - הפיתרון החביב על הקרמלין למתנגדי משטר קולניים. זמן קצר לפני שחזר לרוסיה ונעצר ב-2022, העניק ריאיון לרשת CNN, שם תיאר את היושבים בקרמלין: "זה לא רק משטר מושחת, קלפטומני, אוטוריטרי, זה משטר רצחני", אמר בהתייחס לפלישה של רוסיה לאוקראינה באותה שנה.
בחודש פברואר, ימים לאחר מותו של נבלני, פרסם עיתון הגרדיאן הבריטי כתבת תחקיר על ימיו האחרונים בכלא. לפי הדיווח, בכל בוקר בשעה 5 בבוקר, התעורר נבלני מקריאות "התעורר!", כשההמנון הרוסי מתנגן ברמקולי הכלא.
לאחר השיר הראשון, התחיל שיר שני: "אני רוסי" - המנון לאומני מאת כוכב הפופ הפרו-קרמלין שאמאן, שהפך לאהוב בעצרות פטריוטיות. תמיד היה חשוך בקוטב מעל החוג הארקטי. נבלני היה חובש כובע ולובש מעיל מעור כבש כדי להתחמם במושבה הידועה בכינויה "זאב הקוטב".
בתוך תא הענישה, אמר נבלני באחד מדיווחיו האחרונים, הוא לא יכול היה לראות את השמים. הוא היה צריך לבחור בין אכילת ארוחת הבוקר לבין כתיבת מכתבים לחברים ומכרים - כי היו לו 30 דקות בלבד לשניהם. ימים ספורים לפני מותו הגיעה אימו לביקור נדיר, וסיפרה כי היה עליז.
עם זאת, נבלני הבין שאולי לא ייצא בחיים מהכלא. בכל בוקר, נבלני היה יוצא אל הקור וצועד במשך 30 דקות, כיוון שזהו היה הסיכוי היחיד שלו להיות בחוץ. מדובר בחצר בטון קטנה ומלבנית, עם רשת תיל כגג, שבה יכל לצעוד רק 11 צעדים מקיר לקיר, ורוחבה היה שלושה צעדים בלבד. על ההליכות בחוץ כתב, "מעט דברים מרעננים כמו טיול ב-6:30 בבוקר, ואיזו רוח רעננה נפלאה שנושבת לחצר למרות גדר הבטון, זה פשוט - וואו!".
התרעות פיקוד העורף