בזמן שחיזבאללה ונסראללה עורכים מפגן שרירים מול ישראל, עיתון אל-נאשרה הלבנוני חושף את מצבה האמיתי והקשה של לבנון. מאז שפרץ המשבר הכלכלי והפיננסי ב-2019, השחקנים הפוליטיים במדינה טענו כי לבנון, לאחר שתגבש את התוכניות הנדרשות, תזדקק ל-3 עד 5 שנים כדי להתאושש מהמצב הקשה.
מדובר בעזרה שהגיעה ממשלת אלג'יריה, ששלחה כמויות של נפט באופן מיידי לשיקום תחנות הכוח, לאחר שממשלת עיראק עשתה זאת קודם לכן. למרבה האירוניה, בעוד שחברת החשמל המקומית התכוונה להעלות מחירים תחת הכותרת של שיפור השירות והוספת שעות עבודה, התוצאה הייתה שהאזרחים נאלצו לשלם עמלות גבוהות מבלי לקבל את השירות המובטח.
יש החושבים כי מדובר רק במשבר בתחום החשמל וכי בלבנון לא הצליחו למצוא לו פתרון למרות כל הרפורמות השונות שהוצגו בתחום. הסיבה, כך נטען, היא ההתמקדות במחלוקות בין הצדדים, כאשר כל צד מאשים את השני בכישלון, בעוד שהתוצאה נשארת בעינה. עם זאת, בפועל, התנהגות זו משקפת בעיה רחבה יותר שמאפיינת את מדינת לבנון. כל הקריאות לשינוי ורפורמה לא הצליחו לשכנע את המדינה לנקוט צעדים ממשיים, שכן כל הכוחות הפוליטיים עסוקים במאבקים פנימיים ולא מעוניינים באמת לבצע רפורמות. למעשה, כל הצדדים מצהירים על צורך ברפורמה, אך הבעיה המרכזית היא השחיתות והמנהיגים שאינם מעוניינים לקדם את התהליך.
לצד החשמל, המשבר נמצא גם בתחום הביטחון. כוחות הצבא והביטחון מסתייעים מזה כחודשים על סיוע שקיבלו מארצות הברית וקטאר. לא מדובר רק בדלק או ציוד, אלא גם תרומה כספית ללובשי המדים כדי שאלה יוכלו לקבל את צרכי המינימום לחייהם ולחיי משפחתם. גם בתחום החינוך הסיפור דומה - המוסדות ממתינים לסיוע שהובטח להם לאחר שהסכימו לקלוט את העקורים הסורים במערכת החינוך. גם בתחום הספורט, בלבנון ממתנים ליוזמה המצרית שעשויה להוביל לשיקום ושיפוץ מגרשי הספורט ברחבי המדינה.
בסיום מספר העיתון הלבנוני כי לפני שנים רבות, רוב האזרחים שאלו שאלות רבות לגבי הסיבות שמנעו מהרשויות הרשמיות לטפל בתופעת הקבצנות ברחובות. כיום, הבעיה רק התעצמה: המדינה עצמה הפכה לקבצנית בעצמה, והאחראים עליה לא רק שאינם מתביישים בכך, אלא רואים בכך גאווה.
התרעות פיקוד העורף