המבצע בקורסק, שהחל ב-6 באוגוסט, נחשב להתקפה הזרה הגדולה ביותר על אדמת רוסיה מאז מלחמת העולם השנייה. הכוחות האוקראיניים השתלטו על כ-1,300 קמ"ר משטח האויב, מהלך שגרם לאזרחי רוסיה לערער על מנהיגותו של פוטין וחשף את אחיזתו המתערערת במדינה.
בתגובה, הממשל הרוסי הגביר את הפיקוח על הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים כדי למנוע קולות מתנגדים. פוטין עצמו טרם פנה באופן רשמי לאומה בנוגע לפלישה האוקראינית, במקום זאת הוא מתייחס אליה כ"מצב חדש נורמלי".
גורמים מערביים טוענים כי יכולתה של אוקראינה לחדור למערב רוסיה ב"הפתעה טקטית מוחלטת" ערערה את הנרטיב הרוסי של "משאבים בלתי מוגבלים וניצחון בלתי נמנע". עם זאת, ארה"ב, בריטניה וצרפת מצויות במחלוקת עם הנשיא זלנסקי בנוגע לאיסור שהטילה בריטניה על שימוש בטילי 'Storm Shadow' מחוץ לשטח אוקראיני.
לפי דיווחים מקייב, כוחותיה ממשיכים להתקדם באזור קורסק והשמידו גשרים ומעברים חיוניים. גורמים מערביים מעריכים כי רוסיה סופגת כ-1,000 נפגעים ביום, קצב גבוה מיכולתה לגייס חיילים חדשים.
למרות שישראל אינה מעורבת ישירות בסכסוך, להתפתחויות אלו עשויות להיות השלכות משמעותיות על האזור:
ישראל ממשיכה לנווט בזהירות בין הצדדים, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה באזור. גורמים רשמיים נמנעים בינתיים מלהתבטא בפומבי על ההתפתחויות האחרונות, אך מקורות דיפלומטיים מעריכים כי ישראל עוקבת מקרוב אחר האירועים ומעדכנת את הערכות המצב שלה בהתאם.
בעוד שהעולם ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בחזית האוקראינית, ישראל נדרשת להמשיך ולנהל מדיניות מאוזנת ומחושבת, תוך הבנה כי לתוצאות הסכסוך עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על המזרח התיכון כולו.
התרעות פיקוד העורף