איראן הפכה למדינה הראשונה ששיגרה מתקפה כזו על ישראל מאז שסדאם חוסיין, הדיקטטור העיראקי, שיגר טילים לעבר ישראל במהלך מבצע סופה במדבר ב-1991. עם זאת, מרבית הטילים האיראניים לא הצליחו לפגוע במטרותיהם. רבים מהם יורטו על ידי קואליציה בהובלת ארה"ב, אחרים נכשלו בשיגור או התרסקו במהלך הטיסה, וגם אלה שהצליחו להגיע לישראל – לרוב החטיאו את מטרותיהם. על פי דו"ח חדש של מומחים שפורסם ב-AP, נמצא שאחד מהטילים המתקדמים ביותר של טהראן הוא פחות מדויק ממה שהיה מקובל להניח בעבר.
לאחר המתקפה באפריל, אנליסטים במרכז ג'יימס מרטין בדקו את התקפת הטילים על בסיס נבטים שבנגב, אשר היה יעד למספר טילים. לפי הדו"ח, איראן השתמשה בטילי עימאד – גרסה של טיל השהאב-3 עם טווח של כ-2,000 קילומטרים. הבסיס היה יעד מרכזי בשל תפקידו במבצעי תקיפה קודמים, כולל התקפה חשודה בסוריה.
הדו"ח מצביע על כך שהביצועים של הטילים האיראניים לא עמדו בציפיות, דבר שמערער את היכולת של איראן להפעיל את הטילים ככוח התקפי יעיל. הדו"ח מעריך שהטילים שוגרו מאזור שיראז, שנמצא בטווח היכולת של טילים אלו, אך תוצאות השיגור והדיוק שלהם היו מתחת לציפיות.
דוחות מצביעים על כך ש-50% מהטילים האיראניים נכשלו במהלך השיגור או התרסקו לפני שהגיעו ליעדיהם. תוצאות אלו מערערות את היכולת של איראן להשתמש בטילים ככוח התקפי אפקטיבי. כתוצאה מכך, ייתכן שאיראן תצטרך לשנות את האסטרטגיה הצבאית שלה ולהתאים אותה למצב החדש.
תוכנית הטילים של איראן מציעה יכולת מסוימת לפגוע בישראל, אך הבעיות הרבות שבשיגור ובדיוק של הטילים מערערות את הפוטנציאל שלה להוות איום צבאי משמעותי. גורמים באיראן, כולל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, עשויים לטעון שההתקפה הוכיחה את נוכחותם הבינלאומית, אך הדו"ח של סוכנות הידיעות AP מצביע על כך שטילים אלה אינם מוכנים עדיין לשימוש נרחב במבצעים צבאיים קונבנציונליים.
התרעות פיקוד העורף