קריאות הבוז היו ברורות. בעוד שראש הממשלה מישל ברנייה התייחס לפעולותיו של נשיא הרפובליקה עמנואל מקרון ביום שני בעצרת לזכר קורבנות התקפות החמאס שאורגנה על ידי הקריף, ארגון הגג של יהודי צרפת, בפריז.
שמו של עמנואל מקרון לווה בקריאות בוז פעמיים. בפעם הראשונה כאשר מישל ברנייה העיד על מחויבותו של נשיא הרפובליקה, ושלו, לשחרור בני הערובה הצרפתים-ישראלים שעדיין מוחזקים בידי החמאס בעזה.
שריקות בוז, שנעלמו במהרה על ידי מחיאות כפיים סוחפות, נשמעו לאחר מכן כאשר מישל ברנייה אמר כי הציבור יכול ״לסמוך על נשיא הרפובליקה, על ראש הממשלה ועל כל חברי הממשלה כדי להגן על אזרחנו בני הדת היהודית״.