לדברי אל-אחדב, החלטה 1701 משנת 2006 לא יושמה כראוי: "ההחלטה הופרה על ידי שני הצדדים, ישראל ולבנון. כיום אין מנוס מגיבוש מנגנון העולה בקנה אחד עם חוקת לבנון." הוא הדגיש את חשיבות הריבונות הלבנונית והצורך בהימצאות הנשק בידי מוסדות הצבא הלבנוניים בלבד, כפי שמעוגן בחוקה.
בנוגע לפתרון אפשרי, אל-אחדב הדגיש את הצורך במנגנון פנימי בלבנון ובבחירת נשיא חדש. הוא טען כי על איראן "לוותר גם למדינת לבנון ולאפשר את בחירת נשיא לרפובליקת לבנון, לא על מנת להגן על המערכת המזוינת הקיימת כיום". בהתייחסו למצב הביטחוני, אל-אחדב הזהיר: "העימות אם יימשך לפי המשוואה הקיימת כיום, שבה ההתנגדות תומכת בעזה, ולאחר שנה חיזבאללה יכול לירות כמה טילים, אולם מנגד יש הרס מוחלט - הדבר הזה בלתי מקובל מבחינתנו."
לגבי תפקידו של הצבא הלבנוני, אל-אחדב טען כי למרות האתגרים, "צבא לבנון למרות כל מה שאומרים יש לו את כל האמצעים על מנת להיות מגן של ממשלת לבנון ושל ריבונות לבנון." עם זאת, הוא קרא לתמיכה ומימון מהקהילה הבינלאומית לחיזוק הצבא. לסיכום, אל-אחדב הדגיש את הצורך ב"איסוף שברי המדינה" ובאיחוי השבר בחברה הלבנונית, תוך קריאה לגורמי אופוזיציה מקרב העדה השיעית להביע את חששותיהם ולקחת חלק בעיצוב עתיד המדינה.
התרעות פיקוד העורף