עם זאת, המזרח התיכון השתנה באופן משמעותי מאז עזב טראמפ את תפקידו ב־2021, וכל השחקנים האזוריים עוקבים בדריכות אחר האופן בו ינווט הנשיא החדש שינויים אלה.
במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ נקט מספר צעדים לטובת ישראל. ב־2017, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל, בניגוד לעשרות שנים של מדיניות אמריקאית וקונצנזוס בינלאומי. הוא גם הכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן.
אך בעוד טראמפ טען לעתים קרובות שהוא הנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה המודרנית, ואף התגאה ביחסיו הקרובים והאישיים עם נתניהו, היחסים בין שני המנהיגים לא תמיד היו ידידותיים.
ב־2021, כששניהם היו מחוץ לתפקיד, טראמפ האשים את נתניהו בבגידה, כאשר המנהיג הישראלי בירך את ביידן על זכייתו בנשיאות ב־2020. זמן קצר לאחר ה־7 באוקטובר, טראמפ מתח ביקורת על נתניהו ושירותי המודיעין הישראליים על חוסר מוכנותם, וטען שההתקפה לא הייתה מתרחשת אילו היה נשיא.
ההסכמים, סדרת הסכמים שתווכו על ידי הממשל הראשון של טראמפ שבהם ישראל נרמלה יחסים עם ארבע מדינות ערביות, דחקו את אפשרות המדינה הפלסטינית העצמאית לשוליים, אמר.
מבחינת איראן, ארבע השנים הבאות עלולות להיות המבחן הגדול ביותר שלה, כאשר טהרן תהיה תחת בחינה מדוקדקת של טראמפ שככל הנראה תוביל לחזרה של מסע "הלחץ המקסימלי" שהטיל במהלך נשיאותו הקודמת, אשר הגביר את בידודה של איראן ופגע בכלכלתה, כך לפי מומחים.
מאז טראמפ עזב את משרתו ב־2020, איראן הגבירה את העשרת האורניום, הגדילה את ייצוא הנפט שלה, הגבירה את תמיכתה בשלוחות ברחבי העולם, ויצרה תקדים בתקיפת ישראל באופן ישיר פעמיים.
אבל בזמן שישראל ממשיכה לפגוע ביכולות האזוריות של טהרן על ידי תקיפת שלוחותיה, איראן מוצאת את עצמה מאבדת את כוח ההרתעה שלה בזמן שהיא מתמודדת עם מהומה כלכלית ואי־שקט פנימי נרחב.
בזמן שהמזרח התיכון מתנדנד על סף מלחמה רחבה יותר, כאשר איראן מאיימת להגיב על התקיפה הישראלית, בעולם דואגים כי בחירתו של טראמפ עשויה לחזק את החלטתו של נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, דבר שממשל ביידן הזהיר מפניו.
התרעות פיקוד העורף