הדו"ח מתאר סביבה עוינת הולכת וגוברת, שבה השנאה כלפי ישראל לא רק שמתקבלת בסובלנות, אלא לעיתים אף נחגגת. הפגנת יום הנכבה במאי 2022 בכיכר דאם הייתה סמל לשינוי זה. מה שבעבר נחשב לדברי קיצון הפך לנורמלי, לא רק בהפגנות בודדות אלא דרך פעילות נרחבת שחודרת לחברה ההולנדית.
מאז תחילת מלחמת חרבות הברזל ב-7 באוקטובר 2023, הפגנות אנטי-ישראליות בהולנד החריפו בעוצמתן ובאופיין העוין. הפגנות פרו-פלסטיניות אינן עוד רק ביטוי של סולידריות, אלא לעיתים קרובות קריאות לבידוד מוחלט של ישראל ואף לנקיטת אמצעים אלימים נגד ישראלים ויהודים.
הדו"ח מפרט את היקף השינוי הזה, ומתאר קמפיין מתואם בהובלת דמויות מפתח ששילבו רטוריקה אנטי-ישראלית בשיח החברתי והציבורי ההולנדי.
במאי 2023, פעילה חברתית בשם קרוליין ניובאור השיקה קמפיין לגיוס 100,000 אירו כדי למלא מרחבים ציבוריים בשלטים פרו-פלסטיניים ברחבי הולנד. שלטים אלו מציגים סמלים המזכירים את דגל פלסטין, מה שמנרמל את השנאה כלפי ישראל בחיי היומיום.
הרטוריקה של אפה משקפת מגמה רחבה יותר, בה רשתות חברתיות מנוצלות להגברת השנאה כלפי ישראל, לעיתים במסווה של אקטיביזם או חופש ביטוי.
הרשתות החברתיות הפכו לכלי רב עוצמה עבור פעילים אלו. פלטפורמות כמו אינסטגרם וטוויטר אפשרו לדמויות כמו ניובאור והופלנד להפיץ מסרים אנטי-ישראליים בהיקף רחב, לעיתים תוך עקיפת צנזורה בעזרת סמלים מוסווים, כגון האבטיח המזכיר את דגל פלסטין.
הטקטיקה הזו הטמיעה נרטיבים אנטי-ישראליים במרחב הדיגיטלי ההולנדי, והגיעה לקהל רחב מעבר למעגלי האקטיביזם המסורתיים, מה שהפך את הדעות הללו לנורמטיביות. הדו"ח של המשרד מזהיר כי ללא מנגנוני אחריות, רשתות חברתיות עלולות להפוך למצע לגידול קיצוניות, שם נרטיבים כאלה מנורמלים ומופצים ללא הפרעה.
התרעות פיקוד העורף