בשנת 1974 אילצו חברי הקונגרס האמריקאי, באופן דו-מפלגתי, את ניקסון להתפטר מתפקידו במטרה למנוע משפט הדחה או הליכים משפטיים. במהלך כהונתו של טראמפ הסוגייה עלתה במספר פרשיות, אך כתבי האישום נגדו הוגשו רק לאחר שעזב את הבית הלבן.
כך למשל ויתר התובע על הטענה שהנשיא לשעבר ניסה להשתמש בסמכות החקירה של משרד המשפטים כדי לבטל את תוצאות הבחירות. במשרד המשפטים האמריקאי אמרו אז כי כתב האישום החדש "משקף את המחויבות של התביעה לכבד את הנחיות בית המשפט העליון וליישם אותן".
השופט רוברטס מסר: "אנו מסיקים שלפי המבנה החוקתי שלנו של סמכויות מופרדות, אופי הסמכות הנשיאותית מחייב שלנשיא לשעבר תהיה חסינות מסוימת מפני העמדה לדין פלילי בגין מעשים רשמיים במהלך כהונתו בתפקיד. לפחות ביחס להפעלת סמכויות הליבה החוקתיות שלו, החסינות הזו חייבת להיות מוחלטת. באשר לפעולות הרשמיות שנותרו לו, הוא גם זכאי לחסינות".
רוברטס מסר כי התיק של טראמפ יישלח בחזרה לערכאות הנמוכות לבדיקה נוספת. בית המשפט ניתח ארבע קטגוריות של התנהגות הכלולות בכתב האישום של טראמפ: הדיונים שלו עם בכירי משרד המשפטים לאחר הבחירות ב-2020, הלחץ, לכאורה, שלו על סגן הנשיא דאז מייק פנס לחסום אישור לזכייתו של ביידן בבחירות, תפקידו, לכאורה בהרכבת, אלקטורים פרו-טראמפ מזויפים והתנהלותו הקשורה לפריצה לקפיטול.
התרעות פיקוד העורף