נפילת אסד הייתה צפויה. סוריה אחרי האביב הערבי הפכה למדינת קנטונים, שחולקה לאזורי שליטה בין הכורדים, טורקיה, איראן, רוסיה, עדות ופלגים וחלק גם על ידי השלטון המרכזי.
הפגיעה הקשה בחיזבאללה והפגיעה באיראן במלחמה נתנה את האות להפעלת שעון העצר לאחור להמשך משטרו של אסד. סביר להניח שאסד בודק עכשיו אופציות מילוט: איראן, רוסיה, מדינות המפרץ. כולם מבינים כי איראן לא ממהרת לסלול את חייליה להציל את אסד. הרוסים מסובכים עד הצוואר באוקראינה. ספק אם פוטין ירצה לראות את פרצופו של הפליט אסד במוסקבה.
בין המפונים לעיראק וללבנון היו מפקדים בכירים של כוח קודס רב העוצמה, הזרוע החיצונית של משמרות המהפכה האיראניים. הפינוי כולל גם אנשי משמרות המהפכה, צוות דיפלומטי איראני, בני משפחותיהם ואזרחים איראנים.
על פי הדיווחים, הוראות הפינוי ניתנו בשגרירות איראן בדמשק ובבסיסי משמרות המהפכה. חלק מאנשי השגרירות כבר עזבו את המדינה. הפינוי מתבצע במספר נתיבים: חלק טסים לטהרן, בעוד אחרים יוצאים דרך היבשה ללבנון, עיראק ולנמל לטקיה בסוריה.