"השני הוא החשש מקריסה מלאה. אף אחד לא ציפה לזה. אתה אף פעם לא יודע עד כמה המשטר חלול מבפנים. עם כל מה שידענו על סוריה, שחיילים מקבלים 10$ לחודש וניזונים משוחד וסחיטה באיומים מהאזרחים, כשגם בפעם הקודמת חיזבאללה נלחם עבורם, גם כשיודעים את זה, זה לא היה פחות ממדהים".
בהמשך אמרה כי "סוריה לא קיימת 13 שנים לפחות. החלק שמנוהל על ידי הכורדים היה קודם 25% מהשטח, עכשיו הוא גדל ל-40. במחוז בשליטה טורקית השימוש הוא במטבע טורקי, יש חבל ארץ שנשלט על ידי האמריקנים".
"עד כמה מדינות ערב, שאין להן יכולות צבאיות, אבל יש להן כיסים עמוקים, ישתתפו בשיקום של סוריה? זו מדינה הרוסה לגמרי, שכבר שנים על סף קריסה. היא יכולה עכשיו לקרוס באופן מוחלט אם לא תהיה התערבות בין לאומית".
עם זאת, ציינה המומחית אזכור אופטימי: "נקודת האור היא הקריסה של הציר השיעי והאיראני. סוריה היא החיבור בין איראן ועיראק לבין לבנון. הגשר היבשתי שהיה ברשות האיראני לא נעלם לגמרי, אבל יהיה לו הרבה יותר קשה לפעול. אסד לא רק העביר את הנשק, אלא גם ייצר אותו. סוריה הפכה להיות בסיס קדמי איראני".