במאמרו מסביר ספנסר כי בצל מלחמת האזרחים בסוריה, סחר הסמים הפך ל"אבן פינה קודרת של משטר אסד". הקפטגון, הידוע בהשפעותיו הממריצות, הפך ליצוא הבלתי חוקי הגדול ביותר של סוריה, המייצר הכנסה מוערכת של 10 מיליארד דולר בשנה - סכום העולה על התמ"ג הרשמי של המדינה. ההישענות הכלכלית הזו מדגישה את הפיכתו של המשטר לשעבר את סוריה למדינת סמים, שבה בכירי המשטר, כולל אחיו של אסד, מאהר אל-אסד, ניהלו לכאורה את ייצור הסם והפצתו העולמית.
סוריה הייתה אחראית ל-80 אחוז מאספקת הקפטגון העולמית, הרפובליקה האסלאמית של איראן, בעלת ברית של אסד, סייעה לסחר זה, תוך הבטחת גישה לזרם מימון יציב לשלוחיה, כמו חיזבאללה בלבנון. כלכלת הסמים הזו לא רק ייצבה את משטר אסד בעת התמוטטות כלכלית, אלא גם אפשרה את שאיפותיה האזוריות הרחבות יותר של איראן, המזינות סכסוכים ברחבי המזרח התיכון. מדגיש ספנסר.
משבר הקפטגון של סוריה מזמן חצה את גבולותיה, כאשר ירדן היא אחת השכנות המושפעות ביותר. זרימת הקפטגון לירדן הסלימה לכדי איום על הביטחון הלאומי, מה שהוביל את עמאן לנקוט בפעולה צבאית חסרת תקדים. בשנת 2024 לבדה, ירדן ביצעה מספר תקיפות אוויריות בתוך שטח סוריה, כשהיא מכוונת למחסני סמים ומפעילים מרכזיים. תקיפות באל-ע'ריה ושעאב, למשל, מדגישות שלב חדש של שיתוף פעולה אזורי נגד סחר הסמים.
פעולות אלה משקפות הבנה רחבה יותר בקרב שכנותיה של סוריה: הקפטגון אינו רק בעיה סורית אלא משבר אזורי המחייב פעולה קולקטיבית. גם מדינות המפרץ הביעו דאגה גוברת מהתפשטות הסם, כאשר שיעורי ההתמכרות עולים בקרב אוכלוסיותיהן. התפתחויות אלה מרמזות על הפוטנציאל להקמת קואליציה בינלאומית שמטרתה לפרק את כלכלת הסמים של סוריה.
התעשייה מושרשת עמוק בכלכלה מוכת המלחמה של המדינה, עם רשתות ייצור המתפרשות ברחבי המדינה. בעוד שהמורדים עשויים לשאוף לחסל את הסחר, הם יתקלו בהתנגדות מצד סינדיקטים פליליים וגורמים זרים. שיתוף פעולה אזורי יהיה חיוני, אך כך גם גישה רב-צדדית המטפלת בתנאים הכלכליים והחברתיים שאפשרו לסחר זה לשגשג.
המאבק נגד סחר הקפטגון מייצג צומת קריטי עבור סוריה, טוען ספנסר. עבור הגוף השולט בעידן שלאחר אסד, זוהי הזדמנות להפגין מחויבות לחזון חדש למדינה, חופשי מההסתמכות על הכנסות מסחר בסמים או מניפולציה חיצונית. עבור שכנותיה של סוריה והקהילה הבינלאומית, זוהי הזדמנות לטפל במשבר חוצה גבולות בעל השלכות מרחיקות לכת.