למרות דאגתם הרבה של אלה, הממשל הביידני נקט בגישה זהירה, בהדגישו כי אין ראיות לאיום ביטחוני ממשי. מומחי מודיעין דחו תאוריות קונספירציה בדבר מעורבות איראנית, תוך הדגשת הצורך בבחינה מעמיקה של האירועים. המשטרה המקומית ערכה חקירות, אך טרם אישרה באופן רשמי את מרבית התצפיות.
בניגוד לגישה המתונה של ביידן, דונלד טראמפ - אשר רחפנים נצפו סמוך לנכסיו - קרא לתגובה תקיפה יותר. הוא אף הציע להפיל את הרחפנים במידה ומקורם לא יוסבר. בעוד טראמפ מתעקש על גישה תוקפנית של "יורים קודם ושואלים אחר כך", מחזיק ביידן בגישה דיפלומטית של חקירה שקטה ורגועה. הבדל זה משקף אסטרטגיות פוליטיות רחבות יותר בנושאי ביטחון, ומוסיף נופך מתחי לאירוע המסתורי.
יש הטוענים כי התקשורת, המסורתית והחברתית, הזינו את הסיפור, תוך יצירת אווירה של אי-ודאות וחשש, ויש האומרים שהתקשורת משקפת את המציאות שהממשל הנוכחי מעוניין להסתיר. בכתבה במגזין וויירד, נטען בשם מומחים כי ייתכן שמדובר בפעילות שגרתית של רחפנים מסחריים או חובבניים. דא עקא, החשדנות הציבורית ממשיכה לרחף באוויר.
סיפור הרחפנים המסתוריים ממחיש את המתחים העכשוויים בין טכנולוגיה, ביטחון ופוליטיקה. המעקב אחר התפתחויות אלו ממשיך, והציבור האמריקני נותר דרוך ומצפה לתשובות ברורות יותר על תעלומת הרחפנים הלילית. אנחנו הישראלים? מי מתרגש מרחפניים כשרק לפני כמה חודשים "ריחפו" אצלנו טילים בליסטיים, ובאמת מאיראן.