מחירו של כל מערבל כזה מגיע לפחות לשני מיליון דולר. באוקטובר האחרון, ישראל השמידה 12 מערבלים מסוג זה באיראן. אל 12 האלו מצטרפים מערבל אחד נוסף בפרבר הדרומי של ביירות, אחד בימה של ביירות, ועוד אחד במסיאף שבסוריה בספטמבר האחרון.
הדלק המוצק מורכב מחמצן ומחומר נוסף. שני החומרים הללו מקושרים יחדיו על ידי חומר גומי מוצק, וארוזים במעטפת מתכת. כאשר הדלק הזה נשרף, החמצן מתמזג עם האלומיניום המתכתי, ומייצר כמויות עצומות של אנרגיה וטמפרטורות העולות על 2,760 מעלות צלזיוס, מה שמוביל להנעת הטיל ולהעלאתו ממנחת השיגור.
בעוד שדלק נוזלי מספק דחף וכוח גדולים יותר, הוא דורש טכנולוגיה מורכבת יותר. דלק מוצק הוא צפוף יותר ונשרף מהר מאוד, ובכך יוצר דחף שיגורי תוך פרק זמן קצר. כמו כן, דלקים מוצקים יכולים להישאר באחסון לאורך זמן מבלי להתפרק, בעיה שנחשבת נפוצה בדלקים נוזליים.
קיום דלק מוצק בטילים יעניק למדינות או למיליציות יכולת תמרון רבה יותר, ויהפוך אותן למסוכנות ומאיימות יותר. באשר להבדלים החשובים ביותר בין טילים בדלק נוזלי לטילים בדלק מוצק, יש לתדלק את הראשונים זמן קצר יחסית לפני השיגור, בניגוד לדלק מוצק, שמתמלא ומאוחסן בטיל עד לשימוש.
טכנולוגיה זו יכולה גם לספק ניידות רבה יותר במהלך השיגורים, בשל היעדר הצורך למלא רקטות בדלק. אחד המאפיינים הבסיסיים של טילי דלק מוצק הוא שהם יציבים יותר. דלק מוצק מאפשר לטיל יכולת טובה יותר להתאזן במהלך התעופה שלו באוויר.
כמו כן, כוח ההנעה בטילי דלק מוצק גבוה יותר מאשר בטילי דלק נוזלי בחלק מהמקרים. רקטות בדלק מוצק הן גם קלות יותר, זולות יותר ויעילות יותר ממקבילותיהן בדלק נוזלי.