שר החוץ האיראני עראקצ'י צוטט בנובמבר כשהוא מתריס כי "'לחץ מקסימלי 1.0' הוביל ל'התנגדות מקסימלית' והסתיים ב'תבוסה מקסימלית' לארה"ב". "ההוכחה?" הוא מוסיף, "השוו את תוכנית הגרעין השלום של איראן לפני ואחרי מדיניות 'הלחץ המקסימלי'".
העיתון מציין כי למרות המשברים המצטברים, איראן עדיין מסוגלת להרתיע תקיפות זרות באמצעות "ציר ההתנגדות" - ברית בלתי פורמלית של מיליציות במזרח התיכון. עם זאת, לאחר האבידות הכבדות של בעלות בריתה, טהראן נסמכת כעת בעיקר על בעלות ברית בעיראק ותימן, שיכולתן להגיע למטרות ישראליות מוגבלת בשל המרחק הגיאוגרפי.
בתוך כך, המשבר הכלכלי באיראן הגיע לשיא חדש בסוף 2024, כך על פי העיתון האמריקאי. המטבע האיראני רשם שפל היסטורי של 821,500 ריאל לדולר - ירידה של 40% מתחילת השנה. התמ"ג לנפש צנח ב-45% מאז 2012 והגיע ל-4,465.60 דולר בלבד. העיתון מדווח על משבר אנרגיה חמור שמשתק את המשק האיראני. על פי לשכת המסחר האיראנית, המפעלים פועלים ב-41% מתפוקתם בלבד. 22 מפעלי מלט הושבתו, ייצור התרופות הואט, ואספקת המזון נמצאת בסיכון.
"מחאת הרעב", כפי שמכנה זאת העיתון, מתפשטת ברחבי איראן. סוחרים בבזאר טהראן שבתו במחאה על האינפלציה, אחיות ועובדי תקשורת מוחים על עיכוב בתשלומים, ומורים גמלאים מפגינים מול הפרלמנט.
בזירה האזורית, מדגיש הוול סטריט ג'ורנל, איראן ספגה מכה קשה עם נפילת משטר אסד בסוריה בדצמבר, בעקבות שרשרת אירועים שהחלה בהתקפת חמאס על ישראל באוקטובר 2023. מאז, ישראל הנחיתה מכה קשה על חמאס וחיזבאללה, בעלות בריתה העיקריות של איראן. בנוסף, מדווח העיתון כי ישראל הצליחה ב-2024 לתקוף פעמיים מתקנים צבאיים באיראן ולהשמיד מערכות הגנה אווירית שסופקו על ידי רוסיה, בתגובה להתקפות איראניות ישירות חסרות תקדים על שטחה.
התרעות פיקוד העורף