פרז מסביר כי גם אמירתו של טרודו שיכבד את החלטת בית-הדין בהאג' לעצור את נתניהו, הרגיזה את הקהילה היהודית שמצאה את עצמה שוב סופגת סטירה לפנים מהמפלגה הליברלית ומהעומד בראשה. "טרודו יצא קירח מכאן ומכאן - הוא איבד את תמיכת הציבור הערבי-קנדי שלדעתם לא פעל מספיק להפסקת המלחמה בעזה, וגם היהודים חשו נבגדים ומופקרים עקב כך שטרודו לא טיפל בתחושת חוסר הביטחון האישי שלהם, כשהצהרותיו נגד ישראל רק הוסיפו לתחושות אלה של היהודים בקנדה".
"חשוב להבין", מסביר פרז, "כי השינויים הדמוגרפיים בקנדה השפיעו על התנהלות המפלגה הליברלית. לפני 40-30 שנה, לא האוכלוסייה הערבית בקנדה לא הייתה גדולה, בעוד שאמנם היהודים לא היו רבים, אך הייתה להם השפעה רבה ודומיננטית בפוליטיקה הקנדית. כיום, יש כשני מיליון קנדים ממוצא ערבי לעומת כ-400 אלף יהודים. המפלגה הליברלית, שהיא מפלגת מרכז-שמאל ולא שמאל קיצוני, מנסה להיות 'בסדר עם כולם', אך בפועל, לאור הכמות הגדולה יותר של קנדים-ערבים על פני קנדים-יהודים, היא נוטה להעדיף לספק את הרוב הערבי, גם אם זה על חשבון היהודים".
המפלגה הליברלית של קנדה, שנחשבה היסטורית ל"מפלגה הטבעית" של המדינה (לאור היותה המפלגה שהייתה מפלגת השלטון ברוב ניכר משנותיה של קנדה), ולאחת המפלגות המצליחות בעולם המערבי, עמדה על סף קריסה ב-2013. עם רק 35 מושבים בפרלמנט והיותה המפלגה השלישית בגודלה, רבים העריכו כי ימיה ספורים. אז הגיע "היורש המלכותי" של צ'ארלס-אמיל טרודו, שכיהן 16 שנה כראש ממשלת קנדה והפך לימים לסמל רב ערך, טרודו הבן, טרודו שלנו, וחולל מהפך: תוך שנתיים מבחירתו לראשות המפלגה ב-2013, הוא הגדיל את כוחה ל-184 מושבים בבחירות לפרלמנט בשנת 2015. ואולם, פרז מדגיש כי המפלגה שינתה את פניה במועד ניצחון זה, ובמקום להיות מפלגה ששורש כוחה הוא מעצם המפלגה, כעת המפלגה הפכה למפלגה שכל מהותה הוא סביב דמות אחת ויחידה – טרודו, שהביא רוח חדשה ואופטימית לתושבי קנדה.
הניצחון הגדול של טרודו ב-2015 התאפשר על רקע פילוג וכעס בציבור הקנדי על הממשל דאז. טרודו הציע אופטימיות ושינוי, וחמש שנותיו הראשונות כראש ממשלה (2015-2019) היו מוצלחות, כולל התמודדות יחסית טובה עם משבר הקורונה. אולם לאחר המגפה החלה ההידרדרות: הממשלה התקשתה להתמודד עם משברים כלכליים גלובליים כמו אינפלציה ומשבר דיור, ותקשרה באופן כושל עם הציבור. האזרחים, שכבר היו מתוסכלים מהסגרים החברתיים שנכפו עליהם בקורונה, יצאו מביתם ונתקלו במחירי מזון מאמירים, חוסר נגישות לדיור, עלייה בתופעת חסרי הבית ומכורי הסמים, ומס פליטות פחמן יקר שעורר סערה ציבורית ששנים נשמעת בקנדה מדי שני וחמישי.