על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, ביקורו של טראמפ ג'וניור מוגדר כ"פרטי" ומיועד לצילום תכנים עבור הפודקאסט שלו יחד עם הפעיל צ'רלי קירק. מינינגואק קלייסט, המזכיר הקבוע לענייני חוץ של גרינלנד, הדגיש כי "לא תוכננו פגישות עם נציגי הממשל הגרינלנדי". בנואק, בירת גרינלנד, היום, פחות מחמש שעות אור יום.
לפי ניתוח שפורסם ב"בלומברג", וכפי שמומחים נוספים סבורים, גרינלנד מהווה נכס אסטרטגי לארה"ב בשל מיקומה השולט על נתיבי שיט מרכזיים בין הארקטי לצפון האטלנטי, כולל המעבר הצפון-מערבי. בנוסף, האי מכיל 37 מתוך 50 המינרלים המוגדרים "קריטיים" על ידי ארה"ב, ומאגרי הנפט והגז שלו מוערכים כשלישיים בגודלם באזור הארקטי.
מוטה אגדה, ראש ממשלת גרינלנד, הפתיע בנאום השנה החדשה כשקרא להסיר את "כבלי הקולוניאליזם" ולקדם עצמאות מדנמרק: "הגיע הזמן שניקח צעד ונעצב את עתידנו, גם בנוגע לשיתופי פעולה ושותפים מסחריים", אמר אגדה ל"וול סטריט ג'ורנל", אם כי הדגיש כי "גרינלנד אינה למכירה ולעולם לא תהיה למכירה".
פרופסור סטיבן פרס מאוניברסיטת סטנפורד מציין בוול סטריט ג'ורנל כי הרעיון אינו חריג בהיסטוריה האמריקאית: למעלה מ-40% משטח ארה"ב נרכש בעסקאות דומות, כולל רכישת אלסקה מרוסיה, לואיזיאנה מצרפת, פלורידה מספרד ואיי הבתולה מדנמרק עצמה ב-1917. ב-1946 אף הציעה ארה"ב באופן רשמי 100 מיליון דולר תמורת גרינלנד.
אילון מאסק, שצפוי לעמוד בראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית (Department for Government Efficiency) בממשל טראמפ הנכנס, הצטרף לדיון כשצייץ ברשת X: "על תושבי גרינלנד להחליט על עתידם, ואני חושב שהם רוצים להיות חלק מאמריקה!".
בעוד האי בעל המשאבים האסטרטגיים מונה רק כ-57,000 תושבים, המאבק על עתידו משקף מתיחות גוברת בין המעצמות. ב-2009 קיבלה גרינלנד את הזכות לדרוש עצמאות באמצעות משאל עם, וב-2023 הציגה ממשלתה טיוטת חוקה ראשונה למדינה עצמאית - צעד שעורר דאגה בקופנהגן ועניין בוושינגטון.