במחקר שפורסם על ידי האוניברסיטה האסלאמית אזאד בטהרן, נמצא כי העקרונות המרכזיים של השיטה המכונה גם "שיטת פויירשטיין", מסייעים לשיפור למידה משמעותית ומקנים ללומדים יכולת לשלוט במידע בצורה עצמאית יותר. המחקר מציין: "שיטה זו מדגישה את הפוטנציאל לשינוי ולהתפתחות קוגניטיבית, גם ללימוד שפה, או מתמטיקה, ואפילו אצל אוכלוסיות שבעבר נחשבו 'בלתי ניתנות לשינוי'".
המחברים מציינים כי MLE הוכיחה עצמה במסגרות חינוכיות מגוונות, כולל הוראת שפות, והדגישו כי היא מציעה גישה הוליסטית המבליטה את האינטראקציה בין מורים ותלמידים כבסיס לבניית תוכניות לימוד אפקטיביות: "באמצעות הדגשה על תהליך ולא רק על תוצאה, השיטה מאפשרת לתלמידים לפתח מיומנויות שפה בצורה עמוקה ומותאמת אישית, ובכך מעניקה מענה לצרכים המגוונים של תלמידי איראן".
במחקר השני, שנערך באוניברסיטת אל-זהרה בטהרן, נבדקו ארבעה מודלים שונים להערכה דינמית בלימוד שפה זרה, כולל גישתו של פוירשטיין והמחקר מצא כי השיטה הישראלית הייתה היעילה ביותר לשיפור הידע הפרגמטי של התלמידים. שני המחקרים האיראניים הראו כי שיטה זו לא רק שיפרה את היכולות הלשוניות של הלומדים אלא גם חיזקה את ביטחונם העצמי ומוטיבציית הלמידה שלהם.