יממה לאחר שחרור שלוש החטופות הראשונות ביום ה־471 של מלחמת חרבות ברזל, הושבע הנשיא ה־47 של ארה”ב דונלד טראמפ בשנה ה־250 לעצמאות ארה”ב. לחץ אדיר להגעה להסכם הוטל על ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי שליחו המיוחד של טראמפ למזרח התיכון סטיב וויטקוף. נתניהו יישר קו והסכים למתווה טפטוף חטופים – עם אפשרות לסיום המלחמה. טראמפ הזכיר בנאום ההשבעה שלו את שחרורן, ואף נפגש עם חטופים ששוחררו בעבר. הנשיא החדש פועל מהר, ומוציא צווים נשיאותיים בהתאם. להלן נבחן את תוצאותיהם בזירה האמריקאית והבינלאומית.
האינפלציה. עליות המחירים שנרשמו בתקופת הנשיא ג’ו ביידן מדאיגות את טראמפ, שהכריז בטקס השבעתו כי יילחם באינפלציה בכל מאודו לטובת האזרח האמריקאי - וגם ידאג שתימצא לו תעסוקה. האמצעי העיקרי למלחמה באינפלציה הוא על ידי הסרת מגבלות קידוחי הנפט והגז, שהוגבלו על ידי ביידן בשל דרישת האגף השמאלי במפלגתו לכוון למשק ירוק יותר. טראמפ מעריך כי הסרת המגבלות הרגולטוריות בנושא הפקת נפט וגז באדמה ובמעמקי הים של הטריטוריות האמריקאיות תגרום לירידה במחירי האנרגיה ובכך תתרום לירידה משמעותית במחירים בכל תחומי החיים - ממחירי הסחורות ועד השירותים בארה”ב.
נושא מחירי הנפט והגז מאוד פופולרי בתרבות האמריקאית. לא זו בלבד, טראמפ מבטיח שהאמריקאים יפיקו נפט וגז בכמויות כה גדולות בשנות נשיאותו, כך שהיצוא של גז ונפט מארה”ב לעולם יהיה מהותי. בקדנציה הראשונה של טראמפ היו שנים שארה”ב הייתה יצואנית נפט נטו. אירופה תהיה חייבת להגדיל רכישת גז מארה”ב, ואפילו נפט בהמשך, זאת במסגרת חזונו של טראמפ כי חשבון הסחר של אירופה מול ארה”ב חייב כ־214 מיליארד דולר ב־11 החודשים הראשונים של 2024 לאחר 209 מיליארד דולר בשנת 2023. האיום של טראמפ הוא בהטלת מכסים על יבוא מאירופה.
טראמפ הוא בראש ובראשונה סוחר ואיש נדל”ן. מכסים על שאר העולם יעלו בהתאם למשא ומתן, אבל על סין הכוונה להטיל מכסים של 60%. הטלת מכסי מגן גבוהים יותר נועדה גם למלא את קופתו הגירעונית של האוצר, כך אומר טראמפ בפירוש. אירופה תתבקש לעמוד בתנאים של נאט”ו ולהגיע להוצאה תקציבית עבור הביטחון בהיקף של 2% מהתוצר. גרמניה, לאחר משיכת רגליים של לפחות שמונה שנים, הגיעה לכך בשנת 2024. העלאת תקציב הביטחון באירופה בשל נשיפת הדוב הרוסי בעורפה, תוביל לרכישת יותר ציוד ונשק אמריקאי כדי לעמוד ביעד - עוד נדבך לצמצום הגירעון המסחרי של ארה”ב מול אירופה.
חרושת. ארה”ב תשוב ותהיה מדינה עם תעשייה מתקדמת, וגם מעצמה בתחום כלי הרכב שייוצרו על ידי האמריקאים ועבור האמריקאים. כל אחד יוכל לבחור כלי רכב כאוות נפשו, הבטיח טראמפ. עם מקורות אנרגיה שיגדלו, אין שום סיבה שהתיעוש האמריקאי המחודש לא ימלא את ואקום היבוא ממדינות העולם, שרק מנצלות את פתיחותה של ארה”ב. הפחתת מס החברות, אנרגיה זולה יותר ומכסי מגן על היבוא לארה”ב יאפשרו לתעשייה האמריקאית להיות מושא לקנאה עולמית. הממשל החדש ידחוף למצוינות, והנשיא החדש התחייב להגן על העובדים האמריקאים מפני יבוא מחו”ל שפגע בפרנסתם.
הגירה. הנשיא טראמפ מתכוון לשלוח מיד כוחות צבאיים להגן על גבולה הדרומי של ארה”ב. הוא גם מתכוון להיפטר ממיליוני מהגרים לא חוקיים שחצו את הגבול לארה”ב בשנים האחרונות. בנאום ההשבעה הודיע טראמפ בפירוש כי יגרש מהגרים לא חוקיים, חד וחלק. עוד מתכוון טראמפ לשנות את כל מדיניות ההגירה לארה”ב. הוא מתכנן להגן על ערי ארה”ב ממפגינים וסטודנטים זרים לא רצויים.
על פי חזונו של טראמפ, הממשל האמריקאי חייב להגן על אזרחיו, וכל שונאיה של ארה”ב יסולקו מאדמתה. המשמעות הכלכלית והמשקית היא פחות ידיים עובדות זולות בשוק האמריקאי, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה, מה שידרוש יותר אוטומציה ויותר רובוטיקה, עד שאלה יחליפו את הידיים הזולות של מי שייזרקו מעבר לגבול. עלות העבודה תעלה ותשפיע לרעה על המחירים בארה”ב - כלומר תוצאה אינפלציונית.
הגנה, ביטחון וחלל. טראמפ הוא איש עסקים, הפעם בלבוש נשיא. הוא ציין בטקס ההשבעה כי הוא מבקש שלום עולמי, לא מלחמות. גישתו העסקית לאורך שנים הייתה כי מלחמות הן בזבוז מקורות וכי עדיף לעשות שלום ולהרוויח כסף מאשר להילחם ולבזבז אותו. אומנם תקציב הביטחון יגדל, אבל רק כדי להגן על ארה”ב מפני אויביה שהובסו בשתי מלחמות העולם ולאחר מכן במלחמות אחרות, הזכיר טראמפ.
תקציב הבטחון הגדול יכול להועיל ליותר שקט עולמי בכל התחומים, בעיקר אם מגיעים להסכמים לסיום הסכסוכים בין אוקראינה ורוסיה ובמזרח התיכון. הנשיא החדש־ישן הצהיר כי ארה”ב שואפת להציב את דגל הפסים והכוכבים על כוכב מאדים. באומרו דברים אלה בטקס ההשבעה עלה על פניו של אילון מאסק - השואף לעשות זאת באמצעות חברת החלל שלו SpaceX - חיוך רחב.
הריבית. הווקטורים כה מהותיים בנושא האינפלציה, שקשה לחזות את כיוונה. מה שברור הוא שהפד, הלוא הוא הבנק המרכזי של ארה”ב, יעקוב מקרוב אחרי פעולותיו של טראמפ כדי לבחון את ההשפעה האינפלציונית או הדיפלציונית הנובעת מצעדיו על מנת להחליט על שערי הריבית. נקודה זו מאוד חשובה לא רק עבור ארה”ב אלא עבור העולם כולו: מהריבית האמריקאית נגזרות בעקיפין גם הריביות של רוב המשקים המפותחים, אולי למעט יפן.
טראמפ מבקש לייעל את המערכת הממשלתית המגושמת והבלתי יעילה של ארה"ב באמצעות משרד שהקים ובראשו יעמדו אילון מאסק ו־ויווק רמאסוואמי, בתקווה להביא לחיסכון של טריליוני דולרים. משרדים ייסגרו, מחלקות יצומצמו, בזבוזים ייחסמו. חיסכון זה, מקווה טראמפ, יחד עם עלייה בפעילות המשקית האמריקאית, ישולבו בהפחתת מס החברות ל־15%. בסוגריים נציין כי קרן המטבע הבינלאומית צופה לארה”ב כבר השנה צמיחה של 2.7% לעומת 1% בגוש היורו - מזה רק 0.3% בגרמניה, הקטר הכלכלי של אירופה לשעבר.
לפנינו, אם כן, מספר צעדים סותרים בכיוון האינפלציה בארה”ב: מחירי אנרגיה זולים מפחיתים האינפלציה, מנגד מכסים מעלים מחירים בשוק המקומי האמריקאי בשל ירידה בתחרות של סחורות מחו”ל. הפחתת מיסים גוררת עלייה בגירעון התקציבי ומושכת לעלייה באינפלציה, ומאידך ייעול המנגנון של הממשלה הפדרלית יכול לתרום לירידה בגירעון. מכל הנאמר, נגזרת האינפלציה שתמשיך להיות גבוהה גם בעיני הפד וגם בעיני העסקים בארה”ב ובעולם.
הסחר העולמי. זה ייפגע על רקע המכסים שהנשיא טראמפ יטיל על רוב מדינות העולם. הסחר העולמי עלה בשנת 2024 ב־2.7%, ולשנת 2025 ההערכה הייתה ליציאת העולם מההאטה הכלכלית ולעלייה בסחר העולמי ב־3.3% (כך על פי נתוני ארגון הסחר העולמי). אבל התחזית השתנתה אחרי בחירתו של טראמפ, שציין כי לא יסבול ניצול של ארה”ב מול מדינות שאינן דוגלות בהדדיות - כלומר אינן קונות ורוכשות מארה”ב.
ארגון הסחר העולמי הפחית את תחזית הצמיחה השנה לעלייה של 3% בלבד - שינוי מהותי. הארגון בנה את התחזית תחילה על כך שהריבית, שהחלה לרדת בעולם בשנת 2024 בעקבות הפחתות הריבית בארה”ב, תגרור עלייה בצריכה הפרטית בעולם, ובכלל בצריכה כולל הציבורית, מה שיביא לעלייה בהיקף הסחר העולמי. בא הנשיא טראמפ וקלקל את התחזית האופטימית.
הסחר העולמי יפרח באסיה בשיעור של 4%, בעוד שבאירופה, היבשת שנחלשת ונושקת למיתון כלכלי עם צמיחה מזערית ואפסית, הסחר יעלה השנה ב־1.1% בלבד. אין פלא שמחירי ההובלה הימית בעולם צנחו בשבוע שלפני השבעתו של טראמפ.
אולי אפשר לראות נקודת אור לגבי הסחר העולמי בכך שארה”ב מתכוונת לחזור ולשלוט בתעלת פנמה, שבנתה במחיר כבד בהון ובהרוגים עד שהנשיא ג’ימי קרטר העביר אותה בסוף שנת 1999 לידי פנמה. טראמפ מבקש למנוע כניסה של סין או ניהול סיני בתעלה, שפוגע בעצמאות הסחר האמריקאי. כבר לפני העברת השליטה לפנמה, חברה סינית ניהלה משא ומתן לניהול נמלים לאורך התעלה לתקופה של 25 שנה.
ישראל. תקציב הביטחון האמריקאי יגדל, והוצאות הביטחון של ישראל יוכלו לעלות בשיעור קל יותר ממה שציפינו. מחקרי עבר הוכיחו יחס הפוך בין תקציב הביטחון האמריקאי לזה הישראלי. הממשל האמריקאי החדש לא יפריע לישראל להתחמש כאוות נפשה - ובלבד שנבקש שלום. מלחמת הסחר העולמית שטראמפ יפעיל לא תפגע בישראל, ודווקא היא יכולה לייצא לארה”ב כאוות נפשה, בניגוד לשאר העולם.
הצפת העולם בגז אמריקאי יכולה לפגוע בכדאיות של הנחת תשתיות נוספות ליצוא גז מישראל לאירופה, שבלאו הכי היא כאמור יבשת בנסיגה. ריבית גבוהה מדי בארה”ב, אם תהיה כזו, תאלץ את בנק ישראל להותיר את הריבית גבוהה לאורך זמן ארוך יותר, ולהפך.
בסך הכל, כניסתו של טראמפ לבית הלבן טובה לישראל, שתיאלץ להגיע להסדרה מול הפלסטינים - אולי במחצית השנייה של כהונתו. עד אז יהיו בחירות בישראל וממשלה חדשה, שתצטרך להתמודד עם הדרישות של הממשל האמריקאי לגבי שליטה רחבה יותר של הפלסטינים על חייהם. לפחות על פי השבועות האחרונים, בהחלט ייתכן שעסקת החטופים היא הסנונית הראשונה להשפעה האמריקאית ושהבחירות בישראל עלולות להגיע מוקדם יותר משחרור החטופים וסיום המלחמה.
