נושא מחירי הנפט והגז מאוד פופולרי בתרבות האמריקאית. לא זו בלבד, טראמפ מבטיח שהאמריקאים יפיקו נפט וגז בכמויות כה גדולות בשנות נשיאותו, כך שהיצוא של גז ונפט מארה”ב לעולם יהיה מהותי. בקדנציה הראשונה של טראמפ היו שנים שארה”ב הייתה יצואנית נפט נטו. אירופה תהיה חייבת להגדיל רכישת גז מארה”ב, ואפילו נפט בהמשך, זאת במסגרת חזונו של טראמפ כי חשבון הסחר של אירופה מול ארה”ב חייב כ־214 מיליארד דולר ב־11 החודשים הראשונים של 2024 לאחר 209 מיליארד דולר בשנת 2023. האיום של טראמפ הוא בהטלת מכסים על יבוא מאירופה.
טראמפ הוא בראש ובראשונה סוחר ואיש נדל”ן. מכסים על שאר העולם יעלו בהתאם למשא ומתן, אבל על סין הכוונה להטיל מכסים של 60%. הטלת מכסי מגן גבוהים יותר נועדה גם למלא את קופתו הגירעונית של האוצר, כך אומר טראמפ בפירוש. אירופה תתבקש לעמוד בתנאים של נאט”ו ולהגיע להוצאה תקציבית עבור הביטחון בהיקף של 2% מהתוצר. גרמניה, לאחר משיכת רגליים של לפחות שמונה שנים, הגיעה לכך בשנת 2024. העלאת תקציב הביטחון באירופה בשל נשיפת הדוב הרוסי בעורפה, תוביל לרכישת יותר ציוד ונשק אמריקאי כדי לעמוד ביעד - עוד נדבך לצמצום הגירעון המסחרי של ארה”ב מול אירופה.
על פי חזונו של טראמפ, הממשל האמריקאי חייב להגן על אזרחיו, וכל שונאיה של ארה”ב יסולקו מאדמתה. המשמעות הכלכלית והמשקית היא פחות ידיים עובדות זולות בשוק האמריקאי, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה, מה שידרוש יותר אוטומציה ויותר רובוטיקה, עד שאלה יחליפו את הידיים הזולות של מי שייזרקו מעבר לגבול. עלות העבודה תעלה ותשפיע לרעה על המחירים בארה”ב - כלומר תוצאה אינפלציונית.
תקציב הבטחון הגדול יכול להועיל ליותר שקט עולמי בכל התחומים, בעיקר אם מגיעים להסכמים לסיום הסכסוכים בין אוקראינה ורוסיה ובמזרח התיכון. הנשיא החדש־ישן הצהיר כי ארה”ב שואפת להציב את דגל הפסים והכוכבים על כוכב מאדים. באומרו דברים אלה בטקס ההשבעה עלה על פניו של אילון מאסק - השואף לעשות זאת באמצעות חברת החלל שלו SpaceX - חיוך רחב.
לפנינו, אם כן, מספר צעדים סותרים בכיוון האינפלציה בארה”ב: מחירי אנרגיה זולים מפחיתים האינפלציה, מנגד מכסים מעלים מחירים בשוק המקומי האמריקאי בשל ירידה בתחרות של סחורות מחו”ל. הפחתת מיסים גוררת עלייה בגירעון התקציבי ומושכת לעלייה באינפלציה, ומאידך ייעול המנגנון של הממשלה הפדרלית יכול לתרום לירידה בגירעון. מכל הנאמר, נגזרת האינפלציה שתמשיך להיות גבוהה גם בעיני הפד וגם בעיני העסקים בארה”ב ובעולם.
הסחר העולמי יפרח באסיה בשיעור של 4%, בעוד שבאירופה, היבשת שנחלשת ונושקת למיתון כלכלי עם צמיחה מזערית ואפסית, הסחר יעלה השנה ב־1.1% בלבד. אין פלא שמחירי ההובלה הימית בעולם צנחו בשבוע שלפני השבעתו של טראמפ.
הצפת העולם בגז אמריקאי יכולה לפגוע בכדאיות של הנחת תשתיות נוספות ליצוא גז מישראל לאירופה, שבלאו הכי היא כאמור יבשת בנסיגה. ריבית גבוהה מדי בארה”ב, אם תהיה כזו, תאלץ את בנק ישראל להותיר את הריבית גבוהה לאורך זמן ארוך יותר, ולהפך.
בסך הכל, כניסתו של טראמפ לבית הלבן טובה לישראל, שתיאלץ להגיע להסדרה מול הפלסטינים - אולי במחצית השנייה של כהונתו. עד אז יהיו בחירות בישראל וממשלה חדשה, שתצטרך להתמודד עם הדרישות של הממשל האמריקאי לגבי שליטה רחבה יותר של הפלסטינים על חייהם. לפחות על פי השבועות האחרונים, בהחלט ייתכן שעסקת החטופים היא הסנונית הראשונה להשפעה האמריקאית ושהבחירות בישראל עלולות להגיע מוקדם יותר משחרור החטופים וסיום המלחמה.
התרעות פיקוד העורף