הפרשה החלה כאשר אוסמה אל-מסרי נג'ים, מנהל בית-כלא הנמצא על יד טריפולי שבלוב, נעצר בעיר טורינו שבאיטליה ב-19 בינואר. נג'ים, המבוקש בהאג בחשד לרצח, עינויים, אונס ותקיפות מיניות, הגיע לאיטליה כדי לצפות במשחק כדורגל של קבוצת יובנטוס.
בהודעתה, תקפה מלוני את עיתוי פרסום צו המעצר, וציינה כי "מוזר" שבית הדין בהאג הוציא את הצו רק כשנג'ים נכנס לאיטליה, אחרי ששהה כ-12 ימים בשלוש מדינות אירופיות אחרות. "לא אתן שיסחטו או יפחידו אותי", הצהירה.
החקירה מעוררת מתיחות בין הממשלה למערכת המשפט באיטליה. שר ההגנה האיטלקי, גווידו קרוזטו, יצא להגנתה של מלוני באומרו כי הזהיר במשך שנים שמערכת המשפט היא "האופוזיציה הפוליטית העיקרית לממשלה זו". סגן ראש הממשלה מתאו סלביני, שזוכה לאחרונה מאישום בדבר מניעת כניסת ספינת מהגרים לאיטליה, תקף את התובע וכתב בפלטפורמת X: "בושה, בושה, בושה. רפורמה במערכת המשפט - מיד".
מנגד, מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה לשעבר, טען בפוסט כי מלוני מנצלת את ההודעה על החקירה - הליך פרוצדורלי רגיל וסטנדרטי- כדי "להאכיל את תסביך הקורבנות הטבעי שלה". החקירה, אותה מוביל תובע רומא פרנצ'סקו לו וואי, כוללת גם את שר המשפטים קרלו נורדיו, שר הפנים מתאו פיאנטדוזי, וסגן-השר לענייני מודיעין אלפרדו מנטובאנו. על פי החוק האיטלקי, פתיחה בחקירה אינה מחייבת התפטרות ואינה מעידה בהכרח על הגשת כתב אישום בעתיד, כך שהשרים וראשת הממשלה יכולים להמשיך בתפקידם.
ראש ממשלה בחקירה, בעיות מול הדין הבינלאומי הפלילי, טיעונים נגד מערכת המשפט מחד גיסא, וטיעונים נגד שלטון מושחת מאידך גיסא - נשמע מוכר, לא? כנראה שישראל לא בדד תשכון, ושגם במדינות הגויים קורים תהליכים הזהים למתרחש אצלנו.
התרעות פיקוד העורף