עשרות אלפים הפגינו בברלין ביום ראשון נגד תוכניות להגבלת ההגירה שהוצעו על ידי שתי מפלגות אופוזיציה שמרניות בגיבוי מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה".
ההפגנות לא הצטמצמו לברלין בלבד. בערים רבות ברחבי גרמניה התקיימו עצרות מחאה דומות, כאשר המפגינים מביעים חשש עמוק מפני התחזקות הימין הקיצוני והשפעתו הגוברת על הפוליטיקה הגרמנית המרכזית.
במוקד הסערה עומד פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת ה-CDU השמרנית ומועמד מוביל לתפקיד הקנצלר בבחירות הקרובות. מרץ ניסה להעביר הצעת חוק שתגביל איחוד משפחות של פליטים ותאפשר החזרת מהגרים לגבול, תוך הסתמכות על תמיכת מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית קיצונית.
🇩🇪 160,000 PROTEST IN BERLIN OVER IMMIGRATION CRACKDOWN
— Mario Nawfal (@MarioNawfal) February 3, 2025
Massive crowds gathered at the Brandenburg Gate, condemning conservative leader Friedrich Merz for pushing a migration bill backed by the far-right AfD.
The proposal, which failed in parliament Friday, aimed to restrict… pic.twitter.com/z9V4Yxy0Yl
פרידריך מרץ, המנהיג השמרני והמועמד להיות קנצלר גרמניה לאחר הבחירות לפרלמנט ב-23 בפברואר, תמך בהצעת חוק בעניין זה שנתמכה על ידי ה-AfD, תוך הפרת עיקרון הרואה בשיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני טאבו פוליטי.
משטרת ברלין מסרה כי כ-160,000 איש התאספו בשער ברנדנבורג של העיר ליד הפרלמנט, והחזיקו שלטים שעליהם נכתב "אנחנו חומת האש, אין שיתוף פעולה עם ה-AfD" ו"מרץ, תתבייש לך!"
מרץ, ניסה ביום שישי להעביר את הצעת החוק להגירה אך נכשל להשיג רוב כאשר חלק מחברי מפלגתו סירבו לתמוך בה. דחיית הצעת החוק היא מכה לסמכותו של מרץ, שניסה להעביר אותו למרות אזהרות מחברי מפלגה שהוא מסתכן בפגיעה במוניטין שלו אם ייראה כמסכים עם הימין הקיצוני בנושא.
ההצעה תגביל איחוד משפחות עבור חלק מהפליטים ותקרא להחזרת יותר פליטים לגבול. לפי סקר שנערך לאחרונה, שני שליש מהאזרחים תומכים בכללי הגירה מחמירים יותר.
המהלך נתפס כשבירת טאבו פוליטי בן עשרות שנים. מאז מלחמת העולם השנייה, המפלגות המרכזיות בגרמניה נמנעו משיתוף פעולה עם הימין הקיצוני - עיקרון המכונה "חומת אש". ה-AfD, שנמצאת תחת מעקב של שירותי הביטחון הגרמניים, נחשבת לאיום על הדמוקרטיה הגרמנית.
הצעת החוק נכשלה בפרלמנט לאחר שאפילו חלק מחברי מפלגתו של מרץ סירבו לתמוך בה. המשבר חושף פער מעניין: בעוד סקרים מראים שרוב הציבור הגרמני תומך בהחמרת מדיניות ההגירה, עצם שיתוף הפעולה עם הימין הקיצוני נתפס כקו אדום שאין לחצות.
הרגישות המיוחדת בגרמניה לשיתוף פעולה עם הימין הקיצוני, המושרשת עמוק בזיכרון ההיסטורי של המדינה מאז מלחמת העולם השנייה, באה לידי ביטוי גם בתגובות הפוליטיות החריפות.
הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל והקנצלר הנוכחי אולף שולץ גינו את המהלך לא בשל תוכנו, אלא בשל עצם שבירת "חומת האש" המסורתית נגד הימין הקיצוני. ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש מנרמול היחסים עם ה-AfD, מפלגה הנמצאת תחת מעקב של שירותי הביטחון הגרמניים.
העיתון הכלכלי "The Economic Times" מציין כי גרמניה אינה לבדה במשבר המהגרים - ראש הממשלה הפולני ממרכז-ימין, דונלד טוסק, נתקל בהתנגדויות דומות כאשר יזם "השעיה זמנית של הזכות למקלט" בפולין בשנה שעברה והגביר את הפיקוח בגבולות. לטענת העיתון, מדינות אירופאיות אחרות נעות באותו כיוון, תוך שהן מותחות את גבולות מערכת המקלט של האיחוד האירופי.
גם הרברט קיקל, שעשוי בקרוב להיות הקנצלר הבא של אוסטריה, זכה בבחירות בשנה שעברה עם מצע ימני קיצוני בשם "מבצר אוסטריה", שדרש עצירה מיידית של ההגירה וגירוש של מבקשי מקלט. בדומה לתוכניות של מרץ, גם זה זכה לביקורת על הפרת החוק האירופי.
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני נמצאת בעימות עם בית הדין האירופי לצדק (ECJ) בנוגע למדיניותה להעביר את הטיפול במבקשי המקלט לאלבניה. הונגריה מאתגרת את חוק ההגירה של האיחוד האירופי כבר שנים, לאחרונה עם איומים להסיע מבקשי מקלט באוטובוסים ישירות לבריסל.
העובדה שיותר אירופאים רוצים את אותו הדבר התבטאה בבחירות לפרלמנט האירופי בשנה שעברה, שנתפסו באופן נרחב כ"תפנית לימין", במיוחד בצרפת שבה מפלגת הימין הקיצוני "התאחדות לאומית" ניצחה, מה שהוביל לבחירות חוזרות לפרלמנט במדינה.
אך הקריאות לשינוי מהותי אינן מוגבלות למדינות האיחוד האירופי עם ממשלות ימין. ראש ממשלת דנמרק הסוציאל-דמוקרטית מטה פרדריקסן הנהיגה את אחת ממערכות ההגירה הנוקשות ביותר באירופה כאשר מפלגתה חזרה לשלטון ב-2019, דבר שגם גרם לעימותים עם בית הדין האירופי לצדק מפעם לפעם.
בראיון ל- "Bloomberg" בשנה שעברה, פרדריקסן הביעה הקלה לנוכח הרעיון שמדינות אירופיות אחרות עשויות להתקרב לעמדתה. שבדיה, שכמו גרמניה קלטה מספר גדול של פליטים במהלך 2015, גם שינתה את כיוונה בנושא ההגירה, ויישמה בהצלחה מה שהיא מכנה "שינוי פרדיגמה" לקראת "הגירה בת-קיימא".
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, עשויה גם היא להתגלות כבעלת ברית חזקה לשינוי בהובלת מרץ בבריסל. לא רק שהיא גרמנייה בעצמה, אלא גם חברת מפלגת ה-CDU כמוהו. למרות שהייתה בעבר בעלת ברית של אנגלה מרקל מאגף אחר במפלגה, פון דר ליין כבר הבטיחה הגברת גירושים מאירופה וחוקים נוקשים יותר בנושא ההגירה.
לפי העיתון הכלכלי, מעבר לגבולות האיחוד האירופי, תכניותיו של מרץ גם לא צפויות לעורר זעם בקרב בעלות בריתה הקרובות ביותר של גרמניה. בריטניה מנסה להפחית את מספר "הסירות הקטנות" המגיעות מצרפת כבר שנים. רבים מהמהגרים עוברים דרך אירופה כדי להגיע לחוף הצרפתי מלכתחילה. לכן אם שינוי בברלין ישמש כגורם הרתעה יעיל לאנשים לבוא לאירופה, תהיה התנגדות מעטה מלונדון.
מעבר לאוקיינוס האטלנטי, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החל ליישם את תכניותיו לגרש מיליוני מהגרים. טראמפ מתח ביקורת על מדיניות המקלט הליברלית של אירופה ובמיוחד של גרמניה במשך שנים, ובימים אלו, מתחוללות גם ברחבי ארה"ב הפגנות נגד המדיניות של טראמפ במלחמה נגד ההגירה הבלתי חוקית.