"מבחן נאמנות" בסוכנויות המודיעין
על פי גורמים המעורים בפרטים, שדיברו בעילום שם עם "הוושינגטון פוסט", שני מועמדים לשעבר לתפקידים בכירים בקהילת המודיעין נשאלו בשאלון האם לדעתם "הבחירות נגנבו" והאם השתלשלות אירועי ה-6 בינואר הם תוצאה של "מהלך מבפנים".
במקביל למבחני הנאמנות, הממשל החדש כבר החל בשינויים דרמטיים במערכת אכיפת החוק. בימים האחרונים, מנהיגי משרד המשפטים הזמניים שמונו על ידי דונלד טראמפ דרשו מה-FBI להעביר רשימה של אלפי עובדים שעסקו בחקירות אירועי ה-6 בינואר, הדיחו בכירים ב-FBI, והעבירו מתפקידם תובעים שהיו מעורבים בחקירות השונות נגד טראמפ.
סימני שאלה במערכת המודיעין
גם בגופי המודיעין המצב מתוח. בעוד שבסוכנות לביטחון לאומי (NSA), ב-CIA ובמשרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) טרם בוצעו פיטורים בהיקף רחב כבמשרד המשפטים ורשויות האכיפה, העובדים האזרחיים קיבלו הצעות לפרישה מרצון. מינויים של בכירים המקורבים לטראמפ, כמו ג'ון רטקליף כמנהל ה-CIA, וטולסי גבארד כמועמדת לתפקיד מנהלת המודיעין הלאומי, מעוררים חששות נוספים.
כפי שדווח בימים האחרונים, ברקע המתיחות מתנהל מסע נקם מצידו של טראמפ על החלטת עבר שעשה ביחס אליו ג'ו ביידן, סביב גישה למידע מסווג. בשנת 2021, כשכיהן כנשיא, ביידן מנע מטראמפ גישה לתדרוכי מודיעין בטענה ל"התנהגות בלתי יציבה" מצידו של טראמפ. כעת, בשישי האחרון, הנשיא המכהן הודיע כי יבטל את הסיווג הביטחוני של ביידן, למרות שלנשיאים לשעבר אין סיווג ביטחוני פורמלי.
נאמנות אישית במקום מקצועיות- מזכיר תקופות לא טובות
עקב האירועים המדוברים, ישנם מומחים המזהירים מפני ההשלכות של דרישות הנאמנות. ג'ון בלינג'ר, ששימש כיועץ משפטי למועצה הלאומית לביטחון בממשל בוש, הסביר ל"וושינגטון פוסט" כי בדיקת השקפותיהם הפוליטיות של מועמדים למשרות פוליטיות להבטחת התאמתם לממשל החדש היא דבר סביר, ואף ראוי לוודא שפקידי קריירה מרגישים בנוח עם מדיניות הממשל החדש.
לעומת זאת, במקרה המדובר, שאלות מהסוג החדש שטראמפ מציב חורג מכך, ולדבריו "לא ראוי להתנות משרות, במיוחד בקהילת המודיעין ואכיפת החוק, בעמדות פוליטיות מפלגתיות. אנחנו רוצים שפקידי קריירה יפרשו מודיעין ויאכפו את החוק באופן ניטרלי ללא העדפה מפלגתית".
ההיסטוריונית מאוניברסיטת ייל, בברלי גייג', המתמחה בתולדות ה-FBI, השוותה בדבריה לוושינגטון פוסט את המצב הנוכחי ביחס לשתי תקופות היסטוריות מטרידות. הראשונה היא תקופת "ציד המכשפות" של ג'וזף מקארתי, אך אז לפחות "זה לא היה על נאמנות לפוליטיקאי ספציפי, אלא על נאמנות למדינה". לדבריה, הפעם היחידה שבה המדינה הייתה קרובה להיות מונהגת על ידי נשיא שדרש נאמנות אישית ומפלגתית מסוכנויות המודיעין הייתה בתקופת ריצ'רד ניקסון. "ניקסון רצה להפוך את כל הסוכנויות הממשלתיות הגדולות האלה לכפופות לבית הלבן, נאמנות לו באופן אישי, בחלקו בגלל שהוא, כמו טראמפ, חש שהתקשורת וכל הדמוקרטים והבירוקרטיה התייצבו נגדו", הסבירה גייג'.
בדיקת רשתות חברתיות ותרומות
מבחן הנאמנות הוא רק חלק ממערכת סינון רחבה יותר. על פי התחקיר של "הוושינגטון פוסט", הממשל החדש בודק גם את פעילות המועמדים ברשתות החברתיות, תרומות פוליטיות שביצעו בעבר, ופעילות פוליטית שלהם. טופס הגשת המועמדות לתפקידים בממשל טראמפ כולל שאלות כמו "האם תמכת בטראמפ בבחירות 2024" ו"איזה חלק במסר של קמפיין טראמפ מדבר אליך במיוחד ומדוע?".
בתגובה לפרסום, סגנית דוברת הבית הלבן, אנה קלי, מסרה ל"וושינגטון פוסט" כי "ראוי לחלוטין שמועמדים לתפקידי ביטחון לאומי בממשל טראמפ יתיישרו עם האג'נדה של הנשיא טראמפ - לשים את אמריקה בעדיפות עליונה".