בראיון בבית הלבן, כשנשאל על האפשרות לעצור את הסיוע השנתי בסך מיליארדי דולרים, אמר טראמפ: "כן, למה לא? זה פשוט". לקראת פגישתו עם מלך ירדן, טראמפ הביע אופטימיות שמדינות ערב, ובראשן ירדן, יסכימו בסופו של דבר לקלוט פלסטינים מהרצועה.
אולם במצרים, שמקבלת סיוע צבאי אמריקאי שנתי של כ-1.3 מיליארד דולר ו-100 מיליון דולר סיוע כלכלי, התגובה הייתה נחרצת. האלוף הית'ם חוסיין, יועץ בכיר במכללת הפיקוד והמטה המצרית, אמר בראיון ל"אל-ערביה" כי "וושינגטון ניסתה להשתמש בקלף הסיוע בעבר ללא הצלחה". לדבריו, "למערכת הביטחון האמריקנית יש אינטרסים רבים מדי במצרים מכדי לוותר עליהם".
במקביל, שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי הבהיר במפגש עם עמיתו האמריקאי כי "רעיון העקירה של תושבי עזה נדחה לא רק על ידי הפלסטינים, אלא גם על ידי כל המדינות הערביות והקהילה הבינלאומית". הוא הדגיש כי מצרים דוגלת בפתרון מדיני המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67'.
גורמים מצריים מעריכים כי טראמפ עשוי לנסות להפעיל לחץ כלכלי נוסף באמצעות קרן המטבע הבינלאומית וסוכנויות דירוג האשראי, אך מדגישים כי מצרים ערוכה להתמודד עם תרחיש כזה.
בערוץ הלבנוני אל חדת', אמר חוקר ביחסים בינלאומיים מקהיר, כי בבתגובה לאיומי טראמפ להפסיק את הסיוע האמריקני, גורמים מצריים מעריכים כי השפעת צעד כזה תהיה מוגבלת. הסיוע האמריקני, כך טען, מהווה פחות מאחוז אחד מהתמ"ג המצרי, ולמצרים אלטרנטיבות בדמות שיתופי פעולה עם מעצמות אחרות, בראשן סין ורוסיה.
יתרה מכך, לטענתו ההנהגה המצרית מעריכה כי לארצות הברית אינטרס מובהק בשימור הקשר עם מצרים, הן לצורך שמירת הסכם השלום והן לשמירת היציבות האזורית. הערכה זו מחזקת את ביטחונה של מצרים ביכולתה לעמוד מול הלחץ האמריקאי.
התרעות פיקוד העורף