בחירות על חבל דק: גרמניה מחפשת כיוון
ה-CDU השמרנים אמנם ניצחו, אך איבדו מושבים ביחס לבחירות הקודמות, בעוד ה-AfD (אלטרנטיבה לגרמניה) הכפילה את כוחה מ-10.4% ל-20.8%. עם זאת, אף מפלגה לא מוכנה לשתף פעולה עם ה-AfD, מה שהופך את קולות מצביעיה ל "מבוזבזים" כדבריו. התוצאה הסופית: רוב יציב של 328 מול 312 מושבים למרץ ול-SPD.
מזרח נגד מערב: השסע שמאיים על גרמניה
הבחירות האחרונות חשפו מחדש את השבר העמוק בין מזרח גרמניה למערבה, תופעה שויצטום מתאר כ"חזרה ממשית לימי חומת ברלין" שהפרידה בין השניים. לדבריו, הסיבה לשליטה של ה-AfD במזרח באחוזים הגבוהים משמעותית מהישגיה המוגבלים במערב, נובעת מ"פחד מהגירה בלתי מרוסנת אל תוך גרמניה, בעיקר ממדינות המזרח התיכון והמוסלמיות, וחרדה מעתידה הכלכלי והחברתי של גרמניה".
ויצטום מציין ש"שליש מתושבי גרמניה כבר אינם ממוצא גרמני 'מסורתי'", ומדגיש כי הפחד מגבולות פתוחים ומהגירה ללא הגבלה – "כשאין מחזירים את אלה שרוצים להחזיר – החמיר את המצב".
הוא מוסיף כי חומת ברלין, שבעבר שמרה שלא יברחו ממזרח גרמניה, באופן אירוני גם "נתנה למזרח גרמניה ביטחון שלא ייכנסו אליה, אין יוצא ואין בא". ממילא, מזרח גרמניה רגיש יותר לכניסה של זרים לאזורו, וחווה פחד מאובדן ביטחון שהתעורר מחדש בשנים האחרונות.
החרדה, על פי ויצטום, אינה נוגעת רק להגירה. "עד עכשיו הפחד היה מפוטין ורוסיה", הוא מסביר, "ועכשיו, עם עליית טראמפ, נוספה חרדה מהתערערות הברית האטלנטית". במזרח גרמניה, שחייתה שנים בצל ברית המועצות – השפעה שלא נעלמה בדור אחד – מתגברת תחושת ה"אזרחים סוג ב'" אל מול הסיוע שמקבלים מהגרים ופליטים מהמדינה.
ויצטום מדגיש כי "הפחד של גרמניה ואזרחיה מפני הגירה ונהירה אל תוכה הוא פחד איתן ומוצדק", לאור העובדה שגרמניה היא "ארץ פתוחה, עם תשע מדינות שכנות ואלפי מעברי גבול בשורות גבולותיה". לצד זאת, בהיבט הביטחוני, בקרב גרמניה קיימת חרדה ש "אחרי אוקראינה, יגיע תורה למלחמה מול רוסיה", מה שהופך את הבחירות ואת הימים שלאחריהן ל"לא שמחות" .
מי מפחד מה-AfD?
שנית, מצד הטרמינולוגיה של בכירים במפלגה, ניכר שהם משתמשים בז'רגון של המפלגה הנאצית. למשל, הוקה, לאור עברו המקצועי כמורה להיסטוריה, הורשע בשימוש במונחים נאציים כגון "הכול למען גרמניה" – סיסמה האסורה על פי חוק לשימוש, וששימשה את פלוגות הסער של היטלר (SA) – וקרא יחד עם אחרים במפלגתו להחזיר מהגרים ("remigration"), כולל אלה בעלי אזרחות גרמנית.
מעבר לכך, בעבר התייחס הוקה לאנדרטת השואה בברלין כ "בושה לגרמניה" , ובהתבטאות אחרת שלו דרש "לשנות את כל תרבות הדיון בנושא השואה". בדומה לכך, אלכסנדר גאולנד, ממייסדי ה-AfD, אמר בשנת 2018 כי "המפלגה הנאצית היא בגדר כתם צואה בהיסטוריה המפוארת של גרמניה", כלומר, אירוע חד פעמי, שלא נדרש לערוך מולו חשבון נפש עמוק, רציני וממושך.
שלישית, המפלגה חשודה בפעילות אנטי-חוקתית, "השואפת לפרק את האיחוד האירופי, לפרוש מנאט"ו ולהגיע להסדר עם פוטין, כנראה מתוך העדפתה להיות בצד של בעל הכוח", במקרה הזה- רוסיה. זאת, על בסיס תחקיר ניו יורק טיימס מאפריל 2024 שחשף קשרים של בכירים במפלגת ה-AfD למוסקבה, כולל האשמות בשחיתות וריגול.
בכתבה נכתב בין היתר כי "חברי AfD נוכחים בישיבות מסווגות של הפרלמנט, וכבר לא משנה אם הם מכבים את הטלפונים", דבר המחזק את דברי ויצטום לכך ש "החששות הביטחוניים סביב ה-AfD מבוססים" .
לדעת ויצטום, שלל הדגמות אלה ממחישות "דפוס פעולה של ה-AfD, התנהגות מחאתית שמטרתה כאוס ודקונסטרוקציה". כפי שהתבטא אתמול (א') מנהיג מרץ מהמפלגה השמרנית ביחס לעליית מפלגת הימין: "המפלגה הזו קיימת רק מפני שהיו בעיות שלא נפתרו. הם שמחים אם הבעיות האלה מחמירות ומחמירות. עלינו לפתור את הבעיות.. ואז המפלגה הזו, ה-AfD, תיעלם".
לבסוף, אפילו מנהיגות הימין האירופי כמו מרין לה פן מצרפת וג'ורג'ה מלוני מאיטליה מתנערות מה-AfD ולא משתפות איתה פעולה באיחוד האירופי. "הם קיצוניים מדי אפילו לפשיסטיות מהסוג המודרני", סיכם ויצטום.
שולץ יוצא, השמאל מתחדש
לדבריו, עקב גילו הותיק ומקומו הממוסד בפוליטיקה, זכייתו של האחרון בבחירות איננה מסמנת שינוי משמעותי, וכי "השינויים המשמעותיים בפוליטיקה הגרמנית מתרחשים בשוליים", כמו במקרה של מפלגת השמאל הקיצוני, די לינקה.
"המפלגה הוספדה כמתה לאור 4.9% בבחירות של 2021, וחזרה כמו פניקס עם 8.8% בבחירות האחרונות. מדובר במפלגה צעירה, שזכתה למרבית הקולות בברלין, אשר קהל המצביעים שלה הם בעיקר צעירות וצעירים בברלין ומקומות אחרים", הוא שיתף, והזכיר כי למרות זאת – היא תישאר באופוזיציה הפעם. "עבור ישראל, שינוי זה מעניין, שכן השמאל הגרמני נוטה לבקר אותנו באופן עקבי, בלי קשר לממשלת ימין ונתניהו".
טראמפ והצל שמעבר לאוקיינוס
"הוא דורש שגרמניה תעלה את תקציב ההגנה שהיא מעניקה לנאט"ו מ-2% ל-5%", כשויצטום מזהיר כי "אפילו אם גרמניה תעלה את השתתפותה ל-3%, די בכך לפגוע באנשים ה'פשוטים' שמצביעים ל-AfD, כי זה יגזול מהם תקציבים שהיו עד כה לחינוך ולשירותים נוספים לאזרח".
מעבר להיבט הכלכלי, בפן הביטחוני, ויצטום סבור כי האמירות של טראמפ ביחס לנאט"ו אינן מועילות, אלא רק מייצרות פחד מיותר. "גרמניה נהנתה עד כה מהגנה גרעינית מצד ארה"ב, בכך שאם חלילה יקרה משהו שיסכן אותם, ארה"ב תהיה שם – פתאום, הדבר הזה נעלם".
ההשלכה של שינוי זה, מוסיף ויצטום, "היא גלישה נוספת לכיוון של חוסר יציבות גלובלית, ולחוסר ודאות ופחד לגבי לאיזה כיוון טראמפ מתכוון ללכת בסיפור הבין-גושי – למדינות אירופה או לפוטין ורוסיה".
אין בגרמניה הערצה לטראמפ כפי שיש אצלנו בישראל, כי פה הוא מדבר על הממשלה שלנו (ישראל) כחברים שלו, ובגרמניה הוא בעיקר מבקר את הדמוקרטיה שלהם, וזה הדבר היחיד המשותף בין הAFD לטראמפ. חוץ מזה, מאסק הוא טיפוס לא מובן בהקשר הגרמני, הוא משפיע בגרמניה ופותח שם מפעילים, ובו זמנית סוגר אותם.
גרמניה חמושה: ברית אירופאית חדשה נרקמת?
"ההסתייגות של שולץ בעבר משליחת טילי שיוט לאוקראינה, עליה הוא חטף ביקורת רבה משותפיו למפלגה ולממשלה, לא תחזור", הוא חוזה.
במקום זאת, "אם אירופה רוצה להתארגן באופן עצמאי עבור האינטרסים של כלל מדינות אירופה", לפי ויצטום, "עליה להתארגן בנפרד ל-27 מדינות של האיחוד האירופי". לטעמו, "רק איחוד בין גרמניה, המדינות הבלטיות, פולין ואנגליה (ומדינות מסוג זה), בפורום התארגנות שמחוץ לאיחוד האירופי ומעבר לנאט"ו (שכעת בידי ארה"ב)", יבטיח את ביטחונן של מדינות אירופה, ובכללן גרמניה.
המשך סיפור האהבה של ישראל וגרמניה
היחס לישראל צפוי להישאר יציב תחת הממשלה החדשה, "מה שהיה הוא שיהיה, וזה טוב", הרגיע ויצטום. ה-AfD היא "מפלגה שבשום אופן לא נוכל לנהל איתה מו"מ", בעוד השמאל הגרמני ממשיך לבקר אותנו, "לא רק את ביבי, אלא גם ממשלות קודמות".
הקואליציה בין ה-CDU ל-SPD "תאזן את היחס כלפי ישראל, בצורה שטובה לנו", הוא העריך, והוסיף: "עליית ה-AfD מדאיגה, אבל כל עוד יש הסכמה ברורה בין המפלגות שלא לחבור אליהם, אנחנו בסדר".
ויצטום גם מבדיל בין יחסה של גרמניה במתכונתה הנוכחית לטראמפ, לבין זו של ישראל: "אין בגרמניה הערצה לטראמפ כפי שיש אצלנו בישראל, מאחר ובעוד שביחס לממשלת ישראל טראמפ מכריז כחברים ושותפים שלו, כלפי גרמניה- הוא בעיקר מבקר את הדמוקרטיה שלהם".
התרעות פיקוד העורף