בכירים אוקראינים התייחסו היום (שלישי) בשורה של הצהרות לקיצוץ הסיוע הצבאי האמריקאי שהוכרז על ידי ממשל טראמפ. פקיד אוקראיני בכיר אמר בראיון ל"פוליטיקו" כי "ההחלטה של טראמפ לקצץ בסיוע הצבאי היא כואבת אך לא קטלנית". לדבריו, הפסקת הסיוע האמריקאי אמנם "תעלה בחיי אדם ובשטח", אך "לא תוביל לתבוסה שלנו".
זלנסקי: "אני רוצה להדגיש שוב שאוקראינה שואפת לשלום. אף אחד מאיתנו לא רוצה מלחמה אינסופית. אוקראינה מוכנה לשבת לשולחן המשא ומתן בהקדם האפשרי כדי לקדם שלום יציב. אין מי שרוצה שלום יותר מהאוקראינים. אני והצוות שלי מוכנים לעבוד תחת המנהיגות החזקה של הנשיא טראמפ כדי להשיג שלום בר-קיימא".
"אנו מוכנים לעבוד במהירות כדי לסיים את המלחמה, והשלבים הראשונים יכולים להיות שחרור שבויים, הפסקת אש מיידית בשמיים: איסור על טילים, כטב"מים ארוכי טווח, הפצצות על תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות אחרות - והפסקת אש מיידית בים, אם רוסיה תעשה אותו דבר", המשיך. "אחר כך אנחנו רוצים לעבור במהירות את כל השלבים הבאים ויחד עם ארה"ב להגיע להסכם סופי חזק. אנחנו באמת מעריכים את כל מה שאמריקה עשתה כדי לעזור לאוקראינה לשמור על ריבונותה ועצמאותה. ואנחנו זוכרים את נקודת המפנה כאשר הנשיא טראמפ סיפק לאוקראינה "ג'אבלינים". אנחנו מודים על כך".
"הפגישה שלנו בוושינגטון, בבית הלבן, ביום שישי לא התנהלה כמתוכנן. חבל שכך קרה. הגיע הזמן לעשות את הדברים נכון. היינו רוצים ששיתוף הפעולה והתקשורת בעתיד יהיו בונים. באשר להסכם על מינרלים ובטחון, אוקראינה מוכנה לחתום עליו בכל עת ובכל פורמט נוח. אנו רואים בהסכם זה צעד לחיזוק הביטחון וערבויות ביטחוניות אמינות, ואני מקווה בכנות שהוא יפעל ביעילות", הוסיף לסיום.
הבכיר הביע אופטימיות זהירה לגבי היחסים עם הממשל החדש בוושינגטון, והדגיש כי הוא "משוכנע שנוסחה לפתרון תימצא עם ממשל טראמפ". במקביל, רשת CBS האמריקאית ציטטה פקיד אוקראיני נוסף שטען כי אוקראינה "מסוגלת להגן על עצמה עד 6 חודשים ללא צורך בסיוע אמריקאי".
עם זאת, הפקיד סייג את דבריו והבהיר כי "תקופת ההישרדות שלנו תלויה בחומרת ההתקפות הרוסיות". מקורות דיפלומטיים מעריכים כי קייב מנסה לשמור על ערוץ פתוח עם ממשל טראמפ, למרות המתיחות סביב החלטת הקיצוץ.
כזכור, ארה"ב השהתה את הסיוע הצבאי לאוקראינה בהוראת הנשיא דונלד טראמפ, שלושה ימים בלבד לאחר עימות סוער עם הנשיא זלנסקי בבית הלבן, כמדווח בבלומברג. ההחלטה מעמידה בסימן שאלה את המשך התמיכה האמריקנית במלחמה נגד רוסיה, לאחר שוושינגטון סיפקה לקייב ציוד צבאי בשווי 65.9 מיליארד דולר מאז הפלישה הרוסית ב-2022.
מאבק על תנאי הסיוע הבית הלבן הציג את מדיניות טראמפ כמכוונת להשגת "שלום" בר-קיימא, אך יש האומרים כי בפועל התמקד הנשיא האמריקני בלחץ על זלנסקי לחתום על עסקה שבמסגרתה תעביר אוקראינה משאבי טבע לארה"ב. היחסים בין שני המנהיגים הגיעו לשפל בשישי האחרון, כאשר במהלך ויכוח סוער בחדר הסגלגל האשים סגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס את זלנסקי כי אינו "אסיר תודה".
זלנסקי מצדו הביע מאז נכונות לחתום על עסקת המחצבים, אך רק בתמורה לערבויות ביטחוניות מוושינגטון. שלושה ימים לאחר העימות, טראמפ השהה את המשך הסיוע.
היקף הסיוע האמריקני: מיליארדים בנשק ואמצעי לחימה מאז הפלישה הרוסית ב-2022 ועד לסוף כהונת ביידן, סיפקה ארה"ב לאוקראינה ציוד צבאי בהיקף חסר תקדים של 65.9 מיליארד דולר, כמחושב בגרדיאן. הנשיא לשעבר ג'ו ביידן אישר את הסיוע, ואשרר מה שמחלקת המדינה כינתה "תמיכה בלתי מעורערת בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה". הקונגרס אישר מראש אספקה נוספת במיליארדי דולרים.
מערכות הגנה אווירית, טילים ומרגמות לנוכח ההתקפות האוויריות הבלתי פוסקות מצד רוסיה, שלחה ארה"ב מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ביניהן שלוש סוללות טילי "פטריוט" קרקע-אוויר. בנוסף, סיפקה ארה"ב 12 מערכות "נאסאמס" קרקעיות, מערכות "הוק" ותחמושת, ויותר מ-3,000 טילי "סטינגר" נגד מטוסים. לשיפור יעילותן של מערכות אלה, סופקו 21 מכ"מי מעקב אווירי, לצד ציוד המשלב משגרים וטילים מערביים במערכות האוקראיניות.
וושינגטון שלחה יותר מ-200 תותחי האוביצר בקוטר 155 מ"מ יחד עם 3 מיליון פגזים תואמים, 72 תותחי האוביצר בקוטר 105 מ"מ ומיליון פגזים, ולמעלה מ-700,000 פגזי מרגמה. יותר מ-40 משגרי רקטות "היימרס" המותקנים על גבי רכבים משוריינים קלים נשלחו לאוקראינה יחד עם התחמושת המתאימה. וושינגטון גם סיפקה לאוקראינה גם למעלה מ-10,000 טילי "ג'אבלין" נגד טנקים, שהפכו לסמל ההתנגדות האוקראינית בשבועות הראשונים של המלחמה. בנוסף, נשלחו יותר מ-120,000 נשקים אנטי-רכביים אחרים, וכן 10,000 טילי "טאו" נגד טנקים. עבור נשק קל, סופקו יותר מ-500 מיליון כדורים ורימונים לחיילים האוקראינים בידי ארה"ב.
טנקים, מסוקים, סירות ומל"טים הפנטגון סירב עד כה לשלוח מטוסי קרב אמריקניים ישירות לקייב, אולם ממשל ביידן סיפק 20 מסוקים צבאיים מדגם Mi-17 אשר מתוצרת סובייטית. כמו כן נשלחו מספר דגמים שונים של מל"טים. לאחר עיכובים ממושכים מצד ממשל ביידן, החל מינואר 2023 סיפקה וושינגטון לאוקראינה סך הכל 31 טנקי "אברמס", הטנקים הכבדים המתקדמים ביותר של ארה"ב. בנוסף נשלחו 45 טנקי T-72B מתוצרת סובייטית.
רשימת משרד החוץ כוללת גם 300 רכבי לחימה מדגם "ברדלי", 1,300 נגמ"שים, יותר מ-5,000 רכבי צבא מסוג "האמווי" ו-300 אמבולנסים משוריינים. וושינגטון סיפקה גם יותר מ-100 סירות סיור, מערכות הגנה חופיות, מוקשי "קליימור", מערכות תקשורת לוויינית, משקפי ראיית לילה ויותר מ-100,000 ערכות שריון גוף.
המצב הנוכחי: סיוע בהקפאה הנתונים דלעיל, שפורסמו בגרדיאן, הם עד 20 בינואר 2025, בשעות האחרונות של ממשל ביידן. מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, המשיכה וושינגטון לספק לאוקראינה מה שגורם הגנה אמריקני כינה "תחמושת קריטית" שאושרה על ידי הממשל הקודם, כולל נשק נגד טנקים ופגזי ארטילריה.
לפי דיווח ברשת בלומברג, המבוסס על גורם בכיר במשרד ההגנה בוושינגטון, ארה"ב משהה את העברת הסיוע עד שטראמפ יקבע כי "מנהיגיה של אוקראינה יפגינו מחויבות כנה לשלום". הגורם ציין עוד כי כל הציוד הצבאי האמריקני שאינו נמצא כעת באוקראינה יושהה - כולל נשק שנמצא כבר בדרכו באמצעות מטוסים ואוניות, או כזה שממתין באזורי מעבר בפולין. עם השהיית הסיוע בהוראת טראמפ, עתיד התמיכה האמריקנית באוקראינה נותר לא ברור, בזמן שהלחימה מול רוסיה נמשכת ללא סימני הפסקה.