המבחן הכפול: טראמפ ובחירות
מארק קרני, בן 59, זכה בתמיכה גורפת של 85% מחברי המפלגה הליברלית, הפך מיד עם בחירתו ל"אנטי-טראמפ". בנאום הניצחון שנשא לאחר קבלת התוצאות, הבטיח קרני להמשיך במדיניות המכסים הנגדית "עד שאמריקה תפגין כלפינו כבוד" והצהיר כי "קנדה לעולם לא תהיה חלק מאמריקה בשום צורה או אופן".
לאחר שיושבע כראש ממשלת קנדה בימים הקרובים, קרני יצטרך להחליט אם לקרוא לבחירות ארציות מיידיות. הבחירות הכלליות בקנדה צריכות להתקיים עד אוקטובר 2025, אך אנליסטים רבים צופים שקרני ינצל את המומנטום הנוכחי שסקרים מנביאים למפלגתו, ויכריז על בחירות בהקדם.
סקר מחברת Leger מראה כי הפער בין השמרנים לליברלים הצטמצם ל-8 נקודות אחוז בלבד (41% לעומת 33%), שיפור דרמטי מהפער של 18 נקודות שהיה בסוף ינואר. סקרים אחרים, כמו זה של Nanos Research, מצביעים על תמונה מעודדת אף יותר עבור הליברלים, עם "תיקו סטטיסטי" בינה ליריבתה השמרנית. יתירה מזאת, לפי סקר של Ipsos, מפלגת הליברלים אף מובילה לראשונה מאז 2021. ניצחון שנראה בלתי אפשרי לפני חודשים ספורים נראה כעת בהישג יד.
ממשבר פיננסי למשבר דיפלומטי
קרני, שנולד בעיירה המרוחקת, פורט סמית (צפון-מערב קנדה), לזוג מורים, למד באוניברסיטת הרווארד שם שיחק כשוער בהוקי קרח, והשלים תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד. הוא מביא עמו ניסיון עשיר בניהול משברים כלכליים, לאחר שעבד 13 שנים בבנק ההשקעות גולדמן זקס, היה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה בזמן המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, ולאחר מכן הפך לנגיד הראשון בהיסטוריה של הבנק המרכזי באנגליה שאינו בריטי, תפקיד בו כיהן עד 2020.
"אני יודע כיצד לנהל משברים", אמר קרני בדיבייט לקראת הבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית, בחודש שעבר. "במצב כזה, נדרש ניסיון בניהול משברים ויכולות משא ומתן". בריאיון לבי-בי-סי הוסיף קרני: "הנשיא טראמפ כנראה חושב שקנדה תיכנע. אבל אנחנו נעמוד מול בריון, לא ניסוג. אנחנו מאוחדים ונגיב בהתאם".
מקנדה שעל סף תבוסה לתקווה מחודשת
בחירתו של קרני מסמנת תפנית דרמטית בפוליטיקה הקנדית. טרודו, שכיהן כראש ממשלה תשע שנים ומנהיג המפלגה הליברלית 11 שנים, התפטר בינואר על רקע פופולריות נמוכה וסקרים שהראו כי מפלגת השמרנים הקנדית צפויה לנצח בפער מוחץ בבחירות הקרובות. כפי שדווח בשעתו, המשבר במפלגה החריף כאשר שרת האוצר הקנדית, כריסטיה פרילנד, התפטרה בדצמבר 2024 לאחר שנים של עבודה מסורת וקרובה עם טרודו, דבר שהוביל להתפטרותו של טרודו בצירוף הסקרים שרק ניבאו יותר ויותר לרעתו. למרבה האירוניה, טרודו, לפי דיווחים ב-BBC, התכוון למנות את קרני לתפקיד שר האוצר במקומה.
למרבה מזלה של המפלגה הדמוקרטית, מה שהציל את אחוזי התמיכה במפלגה בקרב הציבור הקנדי היה כנראה טראמפ. איומיו של נשיא ארה"ב, שהטיל מכסים של 25% על סחורות קנדיות והצהיר על רצונו לספח את קנדה כמדינה ה-51 של ארה"ב, עוררו גל של פטריוטיות קנדית שהפיח חיים חדשים במפלגת הליברלים, כמוכח בסקרים מעלה.
איש האקלים והערכים מול האליטיסט הזר
בנוסף לכל, קרני ידוע גם כמי שמזוהה עם מאבק במשבר האקלים. ב-2019 מונה לשליח מיוחד של האו"ם לנושא שינוי האקלים, וב-2021 הקים את הברית הפיננסית של גלזגו לאפס פליטות פחמן, קבוצה של בנקים ומוסדות פיננסיים הפועלים למאבק בשינוי האקלים. באחד מנאומיו המפורסמים, ב-2015, שנודע כ"טרגדיית האופק", הזהיר קרני כי שינוי האקלים יוביל למשברים פיננסיים ולירידה ברמת החיים אלא אם חברות יעשו יותר כדי למתן את השפעתו.
בספרו משנת 2022, "ערכים: לבנות עולם טוב יותר לכולם", טען קרני כי שווקים פיננסיים צריכים להשיא ערך למספר הגדול ביותר של אנשים, ולא למעטים מהאליטה. למרות הניסיון הרב בזירה הכלכלית, קרני מגיע לתפקיד המנהיגותי ללא ניסיון פוליטי קודם, מבלי שכיהן כחבר פרלמנט או כשר בממשלה. בכך, הוא יהיה האדם הראשון שהופך לראש ממשלה של קנדה מבלי שהיה חבר פרלמנט או בעל ניסיון בקבינט. מציאות הגורמת למבקריו להטיל ספק ביכולתו להתחבר לבוחרים.
מומחים קנדיים שונים הביעו חשש מפני יכולותיו הרטוריות הדלות של קרני. לורי טרנבול מאוניברסיטת דלהוסי לעיתון הגרדיאן ""הוא לא טוב במיוחד בתקשורת מול הציבור", אמרה, כניכר בעיני כל מי שצפה בנאום זכייתו אתמול. עוד סיפרה טרנבול אודות קרני כיצד "הוא מצויד באופן יוצא דופן ביכולת להתמודד עם משברים כלכליים, אבל קשה לראות כיצד מישהו יכול להצליח בפוליטיקה אם אינו יכול לרתום אנשים לצידו".
דניאל בלנד, מנהל המכון ללימודי קנדה באוניברסיטת מקגיל, תיאר לגרדיאן את קרני כ"טכנוקרט" ו"אדם משעמם שבדרך כלל אין לו הרבה כריזמה". עם זאת, ציין בלנד כי הקפדנות והמקצועיות נטולות הברק עשויות להיות מושכות, בהתחשב בכך שקנדה מזועזעת מכאוס הסחר של טראמפ והתקפותיו על ריבונותה. קרני מציג "תדמית של אדם מרגיע שיודע על מה הוא מדבר," הוסיף בלנד.
השמרנים מנסים להציג את קרני כאליטיסט שאינו מבין את הקשיים של האזרח הרגיל, ומתקיפים אותו על תפקידו כיו"ר חברת ההשקעות ברוקפילד, שהעבירה את מטה החברה מטורונטו לניו יורק, אם כי לדברי קרני – החלטה זו נעשתה לאחר שעזב את החברה. התקפה זו היא כחלק מהאשמותיו של מנהיג המפלגה השמרנית בקנדה, פייר פואליב, הטוען נגד מפלגת הליברלים כי אלה מנסים "לרמות את הקנדים" כדי לבחור בהם לכהונה רביעית.
האם הליברליזם יכול לשרוד בעידן פופוליסטי?
בתקופה בה מפלגות הימין משגשג ברחבי העולם (ארה"ב, גרמניה וצרפת בקרוב), קנדה עשויה להפוך למודל שכנגד. קרני, עם רקע בעולם הבנקאות וניסיון באליטה הכלכלית העולמית, מסמל הישענות דווקא על מקצועיות לצד מבט כלכלי וניסיון מהשוק הפרטי (בדומה לאנשי טראמפ, ולמנהיגת מפלגת הימין המובהק בגרמניה אליס ויידל), במקום לבוא ממחוזות המדיניות הציבורית והסתובבות ארוכת שנים במסדרונות הממשל כנבחר ציבור.
לדברי מומחים בתקשורת העולמית, מדובר בתפנית מעניינת בה דמויות מהעולם הפיננסי נכנסים לפוליטיקה אלקטורלית, כאשר ניצחונו המוחץ של קרני מראה שבקנדה, לפחות, יש רצון אמיתי למקצועיות במקום לפוליטיקה הנותרת בשלב הרטוריקה. כך, ישנם כאלה הסבורים כי ההתמודדות של קרני עם טראמפ עשויה לספק תובנות לגבי יכולתן של דמוקרטיות ליברליות להתמודד עם איומים פופוליסטיים.
ג'ון מנלי, ששימש כשר האוצר באחת ממשלות מפלגת הליברלים בקנדה, סיפר לפייננשל טיימס כי לפני שאישר את מינויו של קרני לסגן נגיד הבנק המרכזי ב-2003, שאל אותו מדוע הוא רוצה להיות פקיד בממשלה אחרי שעבד בוול סטריט: "קרני אמר שהוא רוצה שבנותיו יגדלו כקנדיות, שהוא הרוויח מספיק כסף. הוא גם אמר 'אני מאמין בשירות ציבורי', ואני חושב שזו מידת אופיו".
האפשרות לבחירות כלליות בקנדה, והמשך אחיזתה של המפלגה הליברלית בשלטון הקנדי, יהוו מבחן ליכולתו של קרני לתרגם את הרגע הרם של המפלגה הליברלית לניצחון בקלפי, ולהפוך את קנדה למגדלור של מפלגות השמאל הליברלי בעולם הנוטה ימינה.