בפתח הראיון, אישר פדנוס כי היה בקשר עם מקורביו של אל ג'ולאני: "כן, עם המעגל הקרוב שלו. לא עם ג'ולאני עצמו. אתה מכיר אותם יחסית טוב במהלך שנתיים". כשנשאל על היחס אליו בתקופת השבי, פדנוס תיאר מסכת התעללויות: "בהתחלה הייתה הרבה ברוטליות, כל המכות והאכזריות שאתם רואים בטלוויזיה ברגע זה. כל אסיר עובר את זה. יש עינויים, יש השפלה ויש הרעבה. זו תוכנית מכוונת מאוד להפוך אותך למעמד של חיה. רוב האסירים שהיו איתי נהרגו".
"יש תקדימים רבים בפסיקה האסלאמית ובכתבים שאומרים 'עלינו להרוג את העלווים'. הלוחמים האלה מקבלים את הפקודות שלהם מאלוהים ומהפילוסופים האלה, ומהאדם שבמקרה עומד בראש הקבוצה באותו רגע. הם מבינים שאותו אדם ייהרג בבוא העת והם לא מוטרדים מכך. ההבדל בין דאעש וג'בהת אל-נוסרה הוא שהסיבה שדאעש הצליח לגבור על ג'בהת אל-נוסרה היא שהיה להם יותר כסף. היו להם יותר נשק מבסיסים צבאיים שנכבשו בעיראק ולאחרים היו צוותי מדיה חברתית טובים יותר שהיו להם יותר גיוס, אבל הפילוסופיה עצמה הייתה אותה הפילוסופיה כפי שהם יגידו לך בעצמם", ציין.
כשנשאל על הטרנספורמציה של אל-ג'ולאני ממנהיג המסונף לאל-קאעידה לשליט מתוחכם יותר פוליטית, הגיב פדנוס בחריפות: "התנועה שהביאה אותו לשלטון היא תנועת רצח עם. בראש ובראשונה הם רוצים להרוג את כל העלווים, כפי שאנחנו רואים עכשיו. 'היאת תחריר אל-שאם' משמעו ועדת שחרור המזרח התיכון. זה אומר שאתם בישראל, זה המזרח התיכון, והם מתכוונים לשחרר את המזרח התיכון מאנשים אחרים שהם לא אוהבים, שזה בראש ובראשונה העלווים, אבל באמת המטרה הגדולה יותר שלהם היא לפטור את המזרח התיכון מהיהודים".
"אל-ג'ולאני זמנית אחראי על התנועה הזו, אבל היא הרבה יותר עמוקה ורחבה וחזקה ממנו עצמו. כאשר הוא לא מתנהג כפי שהתנועה רוצה שהוא יתנהג, היא תסלק אותו מהדרך", קבע.