לדברי יגור: “אנו שקועים לרוב בחדשות הפנים, אבל המזרח התיכון כמרקחה - עזה, תימן, סוריה-לבנון, סוריה-עיראק, לבנון עצמה וברקע המאבק האסטרטגי על הסדר החדש במזרח התיכון בין ישראל וארה”ב לאיראן ובינן לבין טורקיה".
יגור מצביע על החשיבות האסטרטגית החריגה שיש לייחס לכל מה שמתחולל בטורקיה בזירה הפנימית, בטח בהיקפים כמו אלו שנצפו אתמול, ומפני ההשלכות האפשריות של התערערות השלטון במדינה.
לדבריו: “מתוך אלו ראוי לייחס חשיבות מה שמתחולל בטורקיה החל מאתמול – מעצרו של ראש עיריית איסטנבול הפופולרי, אכראם אימאמולו, בטרם נבחר למנהיג מפלגת האופוזיציה הגדולה ומועמדה לבחירות הארציות נגד ארדואן ושלילת תוארו האקדמי הישן (ללא תואר כזה לא ניתן להתמודד לנשיאות בטורקיה)".
בעקבות המעצר, מיליוני אזרחים טורקים יצאו לרחובות איסטנבול, ויגור מתאר תמונה דרמטית: “על פי הדיווחים השונים איסטנבול, אנקרה, איזמיר, טרבזון, גזיאנטפ (עיר נמל בדרום מזרח טורקיה) – מיליונים יצאו להפגין ברחובות טורקיה והמשטר מזרים כוחות צבא גדולים מאוד (כולל כאלו שכבר הציב בסוריה) לערים, הפיל את האינטרנט במדינה והטיל עוצר כללי. יש גם שמועות לא מאומתות על העברתו של ארדואן עצמו למקום מסתור לא ידוע".
לסיכום, יגור הדגיש כי “מוקדם מאוד להעריך, אבל אם אכן יימשכו המהומות בטורקיה עד כדי איום ממשי על המשטר הנוכחי – יהיו לכך גלי הדף רציניים במזרח התיכון כולו”. בזמן שהעיניים נשואות לרצועת עזה ולחיזבאללה בגבול הצפון, טלטלה בטורקיה – שחקן מרכזי ובלתי צפוי בזירה האזורית – עלולה להשפיע על עיצוב הסדר האזורי החדש.