"הוא פקד לתעד בתמונות ובסרטים את מחנות המוות עם שחרורם באפריל 1945 מתוך הערכה שבעתיד ינסו לטעון שפשעי המלחמה של הנאצים היו תעמולה של בעלות הברית. אייזנהאואר חשש מכך שתהיה בחלוף השנים הכחשת שואה, והוא צדק. לכן, המלחמה בהכחשת 7 באוקטובר, שהתרחשה כמובן הרבה יותר מהר מהכחשת השואה, הייתה צריכה להתקיים מהיום הראשון. כחוקר היסטוריה, אני יודע שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בהוצאת דוח מתועד היטב, עם הערות שוליים רבות מאוד, שמבוסס על עדויות ניצולים, אך גם על תיעודי וידיאו וסטילס, וכן על מקורות רבים אחרים, שבאמצעותם הצלחנו להוכיח מעבר לכל ספק כי 1,182 בני אדם נרצחו באותו היום. זה האירוע הרצחני ביותר כלפי עם שהיה מאז השואה".
מכל הקשת הפוליטית
בדוח, המשתרע על 315 עמודים, מתוארים מעשי הטבח של חמאס וארגוני טרור נוספים ביום פתיחת המלחמה. חלקו הראשון מציג את מספרי המבצעים של הטבח: 3,800 “לוחמי עילית" של חמאס הובילו את המתקפה, אליהם הצטרפו 2,200 מחבלים מארגונים אחרים ברצועה: הג’יהאד האסלאמי, החזית העממית ועוד. מבצעים נוספים היו כנראה תושבים מעזה ללא שיוך ארגוני. הדוח מונה 119 חדירות בגבול שבין עזה לישראל, ומציין שבתוך יומיים שוגרו מעזה לעבר ישראל 4,860 רקטות.
“אני מקווה שפרסום הדוח הזה ישיג כמה דברים", אומר רוברטס. “המטרה הראשונה, כאמור, היא להתמודד עם ההכחשה שחמאס כבר מתחיל להפיץ. המטרה השנייה היא להזכיר לאנשים את האכזריות הבלתי נתפסת, את הברוטליות ואת ההתנהגות הפסיכוטית של הטרוריסטים, ולהזכיר לעולם מול מה ישראל נלחמת בעזה. המטרה השלישית היא סוג של אנדרטה לזכר הנרצחים.
"לעיתים, בטבח בהיקף כזה, הנטייה היא לראות את האירוע כהתרחשות היסטורית רחבה, והפרטים האישיים – חייהם של הקורבנות עצמם – עלולים ללכת לאיבוד בתמונה הגדולה. בדוח רציתי לוודא שיתועדו בבהירות נסיבות מותם של הקורבנות, אזרחים וחיילים כאחד, כך שהדבר יישמר לדורות הבאים".
דה־הומניזציה
“הרצח של התינוקת בת ה־14 שעות הדיר שינה מעיניי בלילות", מודה כותב הדוח, ומוסיף, “תהליך הדה־הומניזציה שמתרחש בבתי הספר שמופעלים על ידי חמאס בעזה יוצר דור של טרוריסטים שאינם רואים את קורבנותיהם כבני אדם. המקרה המחריד הזה ממחיש מדוע אסור לאפשר לחמאס להמשיך להשפיע על מערכת החינוך בעזה אחרי שהמלחמה תסתיים".
התרעות פיקוד העורף