שני הצדדים - חיזבאללה וישראל - מאשימים זה את זה בהפרת הסכמים, כך טוען אל-עבד. הארגון, לדבריו, טוען לפגיעה בריבונות הלבנונית, בעוד ישראל מאשימה אותו בשיקום יכולות צבאיות תוך הפרת ההבנות. המתיחות בגבול הסורי מוסיפה שכבת מורכבות לתמונת המצב, מעריך אל-עבד. הטענות ההדדיות בין סוריה, חיזבאללה והכוחות המקומיים יוצרות מרחב של אי-וודאות ומתח פוטנציאלי מסוכן.
הצד הסורי טוען, כך מדגיש אל-עבד, כי הכפרים הלבנוניים בשטחו משמשים בסיס אחורי לחיזבאללה, שהפך אותם למחסנים, מטות מפלגתיים, מרכזים צבאיים לשינוע ולהברחת נשק, ייצור סמים וזיופי מטבע. חיזבאללה, מדגיש אל-עבד, מנסה להתנער מאחריות ולטעון כי המאבק הוא בין הכוחות הסוריים לבין תושבי הכפרים המקומיים, ללא כל קשר אליו. אפילו ראשי רשויות מקומיים מסוימים מיהרו להכחיש כל קשר של חיזבאללה לאירועים.