הצעה זו מהווה תפנית משמעותית בעמדת מצרים, שעד לאחרונה התנגדה בתוקף לתוכניות לפינוי תושבי עזה. השינוי העמוק בגישה המצרית התרחש על רקע דיונים בנוגע להתחדשות אפשרית של הלחימה בעזה והרחבתה לזירות נוספות, בדגש על תימן ואיראן.
הצעתו של א-סיסי עוררה דאגה בקרב הצד הירדני, אשר הביע נכונות מוגבלת לסייע באירוח פליטים, אך הדגיש כי מדובר אך ורק במשפחות פצועים ולתקופה מוגבלת. ירדן הבהירה את הגבולות להשתתפותה בכל מתווה הכולל קליטת פליטים נוספים.
עוד הודגש בהצהרה זו - "הנושא הפלסטיני הוא ליבת הביטחון הלאומי המצרי והערבי, ועמדתה של מצרים לגביו במשך יותר משלושת רבעי מאה נותרה עמדה איתנה ועקרונית. עמדה זו מעלה על נס את השיקולים של הביטחון הלאומי וזכויות העם הפלסטיני האחים. כתוצאה מכך, מצרים נשאה באופן רציף - ברצון ובסבלנות - בעומסים עצומים ובנטל כלכלי ופיננסי של הביטחון הלאומי שלה כמו גם הביטחון הכללי של האומה הערבית, ולא בזכות לגיטימית אחת של העם הפלסטיני האחים".