המתקפה הלילית, שהייתה מהקטלניות בשנה האחרונה, פגעה בשישה מחוזות שונים בקייב, כשהחמור שבהם במערב העיר. לפי ראש העיר, ויטלי קליצ'קו, כנכתב בבי-בי-סי, בין הפצועים יש שישה ילדים ואישה בהריון. שני ילדים עדיין נעדרים, ורעש הטלפונים הסלולריים מתוך ההריסות ממשיך להישמע, בזמן שכוחות ההצלה, כלבים ומסוקים מחפשים שורדים.
בינתיים, באירופה, יש המנסים לארגן "כוח הרתעה" שייכנס לאוקראינה לאחר הפסקת אש – אך רק אם ארה"ב תספק גיבוי אווירי ולוגיסטי. נכון לעכשיו, זה לא קורה. כל שנותר לקייב הוא להבהיר: הסכם בלי ערבויות ביטחוניות, בלי התחייבות להוצאת חיילים רוסים מהשטח, ובלי הכרה בזכויות הבסיסיות של אוקראינה – הוא פשוט לא הסכם.
ובין כל הדילמות, מופיע גם הדיל הפוליטי: שלום בכל מחיר, או שלום שכן יחזיק מים. טראמפ בינתיים בוחר באופציה הראשונה. נראה שנכון לעכשיו, השלום – או לפחות הגרסה שמציעים האמריקאים – ממשיך להיות פתרון אסטרטגי בעיקר לפוטין. לא לקייב.